לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מה שבא לי..

דברים שכתבתי ולא פרסמי עד כה.
אבל שווים גם כיום.
לפני 5 שנים. 9 באוקטובר 2018 בשעה 21:23

החלטה שלך אם ליצור קשר

 החלטה שלך אם להגיע אלי

 החלטה שלך אם להתמסר

 אבל

 ברגע שההחלטה נפלה

 אני הוא המחליט אני הוא הקובע לך הכל

תהיי ותפעלי לפי החלטה שלי

ההסכמה שלך היא התחלה של כל הדרך בה אני אנהל אותך

אקח אותך למקומות של כאב,  התמכרות

 איבוד חושים, ומציאת תחושות חדשות

 של כליאה, כפיתה ושיחרור

של נתינה והתמסרות

וגם חיבוק והקשבה

עולם שלם וחדש אפתח בפניך

 גם אם אולי הצצת  פנימה..

עדיין, יש הרבה לדעת וללמוד

להרגיש ולנוע בדרך הזו

כי הדרך היא המטרה..

 

 

לפני 5 שנים. 9 באוקטובר 2018 בשעה 10:24

תמיד יהיו רגעים של שלווה ושקט בין הסערות..

לפני 5 שנים. 4 באוקטובר 2018 בשעה 12:04

כשאת כפותה שוכבת על גבך

מוטלת זרוקה על הרצפה

הקרירה

את עוצמת עיניים

 ומביטה למעלה..  מחייכת חיוך נבוך.

 מצפה  לכל מה שיגיע.

התחת שלך מסומן  בפסים אדומים

 נרגע מול הרצפה. הלחי שלך אדמדמה מעט

השקעתי ועבדתי

והנה את  כאן, מוכנה להכל, ומצפה לעוד והרבה

את זו שלפני כמה  ימים טענת שאת לא כזו

 שאת לא בקטע ממש

 רק סקרנית.

מוטלת על הרצפה הקרה

 ומבקשת בתחינה בעיניים לחות 

לקבל ולספוג  עוד ועוד

והרבה

כל מה שארצה לעשות בך

 

 

לפני 5 שנים. 3 באוקטובר 2018 בשעה 16:25

מערבולת של  תחושות ורגשות

 כמי שלא חוותה מעולם.. כמי שמפנטזת כל הזמן

 מי שנמשכת 

רוצה מאד

 בורחת

  אבל  חוזרת שוב כמעט נוגעת.. כמעט שם

 והפחד מצמית אותה

 והיא מתכרבלת מתאפקת לתקופה קצרה

ושוב מביטה בסרטים ורוצה וצריכה

ומחכה ומתרגשת

 ואז שוב

נעלמת..

לפני 5 שנים. 3 באוקטובר 2018 בשעה 5:43

 

 

אוהב להפתיע

 אוהב להרגיש

אוהב

לשחק

לפני 5 שנים. 2 באוקטובר 2018 בשעה 6:25

כשאת באה אלי

 את באה בשבילך

 להרגיע את הצורך

לשחרר עצמך לחופשי

 להרגע בהתמסרות כואבת

לתת עצמך לשליטה על גוף ונשמה

להיות כחפץ ורכוש וצעצוע להנאה

 להרגיש שאת היא זו שפשוט שם

 כי את רוצה מאד לא להיות

אבל

 את צריכה שולט שידע שאת שם בשבילך

ויקח אותך כאילו את בשבילו

ורק בשבילו ולרצונו 

 

 

 

לפני 5 שנים. 1 באוקטובר 2018 בשעה 21:35

חשובה לי היכולת של הנשלטת להתמסר

 לתת הכל  ולהיות רגועה 

 לדעת שהיא בידיים בהן תוכל לשחרר הכל

 להוציא הכל

 להרגיש שזה בסדר לזעוק

 לבכות 

לכאוב ולהיות על הברכיים

לחכות לעוד או להמתין בכלוב

שאבוא לקחת להשתמש בה

ולהחזיר למקום 

כשהיא עם דמעות וחיוך

ורוגע

לפני 6 שנים. 29 ביוני 2018 בשעה 9:38

לפעמים יש רגעים מוזרים

 בהם לא ברור בעצם  מי זו שמולי

 עם כל הפחדים וההתפתלויות והמסכות

 מי היא הדמות האמיתית מעבר למילים?

     הצעה שלי

 אם אתן כאן, ופונות לשולט

 אתן נשלטות.. לפי כל הגיון

 אבל זה כאילו שיש מדבקה על המצח שכתוב עליה

"נשלטת"

 וכולם רואים אותה פרט לך

 אז להביא רשימת  כל הדברים שמפחידים אותך זה בסדר. ניתן להרגיע הכל

 אבל, עד שבאמת לא תתנסי

 לא תרגישי

 לא  תהיי במקום הזה באמת, בכל סערת החושים, מרחפת, משתוקקת

 ומרגישה  את עצמך במקום מיוחד ואחר

 את באמת לא יכולה לדעת

מה יהיה, איך תגיבי, ומה תרגישי

 כל ההגיון שבך במקרה הזה בכלל לא קיים

 רק את בפני עצמך והאמת שלך

וגם אני שם

לחשוף ולפתוח

הכל

 

 

 

לפני 6 שנים. 19 ביוני 2018 בשעה 13:51

כשצריכה להרגיש את כולך

 נעלמת בתוך תחושות שמציפות אותך

 חופשיה ומוכנה להרגיש 

רוצה וצריכה את החופש שבא   

מתוך ועם הכאב

 המילים שמניעות את גופך

 את הגוף מתרוקן עם הכאב

 את הראש מתנקה ממחשבות

 את הרצון לתת את כולך ולא לעצור לרגע. לאבד מעצורים וגבולות

 כשהכל אפשרי

  ואת פשוט יכולה להניח לעצמך להסחף לצוף ולשקוע ולהיות ולא להיות

 שייכת ומתמסרת

 ואוהבת את זה כל פעם מחדש

לפני 6 שנים. 17 ביוני 2018 בשעה 5:31

החדרת גברים ודברים לכל החורים שלך 

לא ימלאו את החלל שיש בתודעה שלך

הכאב רק נותן לך זמן מנוחה

המשחק בך מרגש אותך

מסיח דעתך מהמחשבות 

 הכבילה   מרגיעה אותך

קצת

כשאת מונחת  גונחת מתפתלת

רטובה עירומה זוחלת על רצפה מטונפת

את נעלמת בתוך החור בתודעה

אבל הוא יתרוקן 

עד שתבואי שוב.