|
|
|
לקחת אותך בפראות בעוצמה במכאוב . לקרוע ממך חלקים חלקים
לפזר אותך סביב.
ללפות כל חלק לטפל בו עם הקיין עם השוט ועם האש
לחבר חלקים לשימושי
לקחת הכל. לסדר כרצוני
להביט בך, קרועה בנשמתך מוטלת
בתנוחת עובר שלמה
שוב
רוצה אותך בכאב
צריך לך בעונג
לקחת אותך מהשורש לנתק אותך מהמציאות
לשים אותך בעולם חדש לך
בעולם שלי
לאקלם אותך בהקפדה
לגרום לך לפרוח אצלי בידיים
להעלות את המודעות שלך
למקום בו את כבר לא קיימת
לא נמצאת
רק חפץ ורכוש בידיים שלי
את נעה ומגיבה למילים למגע לכאב
לצורך שלך להצטרך לאדון שלך
לרצות, לשרת לתת הכל ולהתמסר בבטחון מלא שאקח אותך
אהנה ממך אשתמש בך לרצוני כפי שארצה ואיך שאבחר עבורך
ואת תפרחי
תגדלי ותשלחי זרועות לשמיים
כשאני דופק לך את הפה תוך שאני אוחז בשערך
וגם סוטר לך מידי פעם
ומביט בך בך ברוגע כשאת נחנקת ומחרחרת
האם את מרגישה עד כמה אני משקיע בך?
מתחשב ודואג לך?
רוצה אותך כפי שאת. עם הקוצים הבליטות השקעים
עם הפחדים והספקות
לא רוצה לשנות בך דבר
לא מעוניין לפרק ולהרכיב אותך
בטח ישארו ברגים ואומים מיותרים
רוצה אותך כפי ומה שאת
שזו השלמות שלך
ואקח אותך לי
ואת תהיי את, בדרך שאני אקח
מתוך האמת שלך את תהיי שלי
שלי מתוך הכרה רצון וצורך
מתוך כך שאת מרגישה בתוכך את העוצמה הריגשית
שמניעה אותך ומביאה אותך בדיוק למקום בו אני רוצה אותך
ואיך שאני רוצה אותך
וכל מה שאני רוצה בך
שזו השלמות שלך
ואקח אותך לי
וכל מה שאני רוצה בך
ואת מתמכרת
לעוצמות ולתשוקות לכאב ולעונג
למקום בו הכל קורה בתוכך
ההתפרצות העצורה בתוכך
הפחדים הספקות חוסר השקט וחוסר הבנה
לרוגע לשלווה ולשקט כשאת בידיים שלי
הרוגע כשאת מרגישה כשאת חלק ממשהו שלם חזק ובטוח.
כשרצונך הוא שאעשה בך כרצוני
אז הנה אנחנו בראש אחד..
ואת שלי עם כל הרצונות
שלי
"אני בחיים לא אשים קולר זה טיפשי ומטומטם"
"אל תשימי. זה סמל של שיייכות
אם לא מרגישה שייכת
אל תשימי
אבל על השולחן מונחים כמה קולרים שעשיתי. תבחרי אחד כשתחליטי שאת מוכנה"
"בחיים לא. אני לא אשים קולר זה משפיל ומעצבן"
"אל תשימי. לא חייבת, רק שתרגישי שאת רוצה"
"בחיים לא"
אחכ היא מתרוממת מרימה ראשה מהירך שלי
"אפשר לשים קולר?"
"לכי לבחור"
"לא.. לא רוצה" וחוזרת לתנוחה על הירך צמודה לזין
"טוב אקח קולר"
"לכי תקחי"
"לא יודעת ,אבל אני רוצה וזה מפחיד
אני מרגישה שייכת ואוהבת ורוצה קולר
אני מפגרת
אבל מפגרת שלך"
ניגשת לשולחן ומביאה קולר, על ארבע במיטה היא מסיטה שערה הארוך שנופל על המיטה חושפת צווארה
ואני עונד את הקולר בגאווה וחיוך ומקלר אותה.
היא מחייכת נצמדת
" קולר מעצבן" אומרת בחיוך ונצמדת אלי ומלטפת אותו.
שליטה היא לפעמים סבלנות ולא כח ועונשים
והכל יגיע למקומו
כרצוני
לפשוט הכל ממך
להסיר מסכות והגנות
עם מרידות קטנות כשאת קולטת מה את עושה
אבל,ממשיכה בהתלהבות להסיר הכל
להסיר פחד, להסיר חוקים, רק להסיר
זה החופש
עירומה מהכל
נקייה מהכל
רק אני למולך
שום דבר אחר לא קיים
כל מה שהיית את, נותר מצידה השני של הדלת שנסגרה כשנכנסת
הכל כאן
כל מה שאת צריכה וזקוקה לו
ואת מוכנה.
בערך..
הנשלטת היא חידה המחפשת לעצמה פיתרון
השולט הוא רק פיתרון זמני
לקרוע אותך
לקפל אותך, להכריח אותך
לפרק אותך בידיים ובכל מה שנמצא אצלי בחדר
להשפיל לקחת לדפוק לזיין
לסחוט ממך ולהוציא ממך רטיבות
ולמלא אותך מרטיבות שלי
ולנגב איתך את הרצפה.
לקחת אותך כחור. להשתמש בך כזונה ושפחה
להוביל אותך ככלבת המחמד שלי
לקרוע אותך
וכשאתעייף
לשכב לצידך לנוח
ולחבק
כשהזמן עוצר והשעון ממשיך בלעדינו
בזמן שלנו הכל קורה
הכל מתחבר
הכל מרגיש
סוער ורך, כואב ומשפיל
את זוחלת ואני עומד
אני חודר ואת נחדרת
בזמן הזה, בו את הזונה והכלבה שלי
הזמן עומד תקוע בחוץ
מחכה שאקח אותך עד הקצה
שאשתמש בך, אהנה ממך
תמיד
כשאת אצלי
הזמן מחכה בחוץ בסבלנות
