מה שבא לי..

בסופו של דבר, מה שיקבע מהיום את אשר יהיה זה רק העתיד.

      אז בשלב  זה של הדברים אני  ממתין בסבלנות שהעתיד יהיה הווה והיום יהיה עבר.

משחקי סשן נמשכים ונמתחים לאט לאט. הסקס  בתחילה הוא רק הבטחה. הגירוי נמשך ונמתח.  כיסוי עיניים   אומנם מלחיץ אבל אני סבלני ומציע שתסתום ותשים את כיסוי העיניים  כי  התחושות  בעיניים  מכוסות הן הרבה יותר חזקות ומפתיעות

כשמסבירים בצורה כזו לנשלטת היא מבינה ונרגעת

 תמיד טוב לדבר אליה בשקט וללחוש לה באוזן לעיתים להחמיא לעיתים  במטרה להשפיל. תלוי. אבל המילים הם גורם מאד חזק  עוצמתי  במשחק הריגושים 

 לא להסס להשתמש במילה. היא חזקה יותר מהשוט או הקיין

לעיתים אניח נר   בין הרגליים שתראה שהוא בוער ודי קרוב  וצמוד לכוס, ואז אשים כיסוי עיניים ואכבה עם האצבעת את הנר.

 קצת מלחיץ.. לדעתי לפחות.

 נוגע לא נוגע.  קושר לאט ובסבלנות רגלים מפושקות למעלה. חושף אותה פתוחה על המיטה ידיים קשורות יחד לאחור. 

 לעיתים אניח אטבים על הפטמות.  

    לפעמים אתמקד  בלצייר עם קרח ביד אחת ונר ביד השנייה.

    משחקי תחושות והפעלת הדמיון  מפחיד באותה מידה של מרגש ומגרה  להיות  חפץ מתמסר כזה שבוטח ומרגיש

            גם לעשות כלום זה לעיתים לעשות  הרבה.

  בחוסר האונים שלה.  במחשבות שלה

 ברעשים שלא ברורים   מה הולך לקרות

 שעות של משחק בראש ובדמיון ובגוף בו זמנית.

          הנדנדה  היא גם כלי טוב לגרום לנשלטת לאבד כיוון

 להיות קשורה עטופה בסדין בקיץ או  בפלסטיק נצמד בחורף.   נעה כמטוטלת לאט הנדנדה מסתובבת

  נעה באיטיות ומתחת לכל זה רוקט פוקט קטן אלחוטי..

   אז הכל נע לפי  הלחיצה.  כל תנועה שלה גורמת לתנועת הנדנדה

 ואני יושב  בשלווה  בצד עם הקפה. ולוחץ מידי פעם על הכפתור להפעיל אותה. ומקשיב לתגובות שלה. לחוסר אונים ולחרמנות המצטברת. 

        אוהב את סקס לאחר מכן

 כשהיא לגמרי   בהיי כזה   בובה רפויה. מניח אותה עם התחת למעלה על המיטה והיא עם הראש  צמוד למזרן והידיים לופתות את הסדין ואני חודר אליה  חזק והיא רק נאנחת  ואומרת תודה ומוציאה  הרבה מילים    מתוך עירפול ואכסטזה

 ואז כשאני מביט על חור התחת שלה שפעור למולי. קורץ לי. אני חודר לתוכו  בקלות שומע את האנחה. את התודה את התנועה שלה  שגורמת לשיער לכסות את פניה  ולהשאיר לי ביד רק את התחת הנפלא הזה שמענג ופעור ונע בשבילי ולרצוני.

כשנשלטת נקרעת בין הרצון להשאר עם האדון שלה לבין הראייה קדימה   עם הצורך להקים זוגיות ומשפחה עם מי שקרוב אליה בגיל ובצרכים.

             קשה לה.  די מתייסרת. זה מובן. אבל אני משחרר אותה  מתוך אהבה ומתוך ידיעה שזה מה שהיא מבקשת אני יודע עד  קשה לה הנתק הזה כי החיבור שהיה בנינו היה מאד מיוחד וחזק.

          אז מאחל לה הצלחה. וגם לי בהזדמנות חגיגית זו.

נשלטת תמיד זקוקה להמון יחס ותשומת לב. המון וגם הרבה. אבל היחס הוא יותר במנטלי מאשר בפיזי. בפיזי היא פשוט נעלמת בידיים של האדון שלה.  היא צריכה להרגיש את  ההרגשה שהיא הכי שייכת, הכי משרתת

הכי טובה ומענגת. שהיא הכי שלו ובשבילו. זה הפיזי והמנטלי ביחד

 עם הנשלטת אתה  מזיין את הגוף ואת הנשמה באותה מידה

  שולט חייב להיות מוכן לעבוד קשה. להשקיע. להמציא עצמו מחדש  בכדי להפתיע ולרגש.  לא להכנס למקומות צפויים ולשיגרה.

לא על הסקס לבדו תחיה השיפחה.

            הריגוש הוא תמצית הסשן. הדמיון, ההפתעה,   חוסר אורינטציה, אי ודאות.  פחד, צפייה דרוכה.  לגרום לה לחשוב  שאולי עוד מעט יקרה משהו שהיא לא רוצה.  כיסוי עיניים מספק הרבה יכולת להפתיע  במשחקי פחד וכאילו.

      לתת לה לשמוע שאתה מזמין כמה גברים בפון שיבואו לדפוק את הכלבה שלך. והיא קשורה ושומעת.. תמיד תקבל תגובות מעניינות

 אבל זה חלק מהיכולת לעצב את הרגעים בסשן מוצלח שיכול להמשך המון שעות  וכל פעם לזכור להכניס אלמנט נוסף  לסשן. תמיד שיהיה עוד משהו לא צפוי.

 לפעמים אני בונה  משהו מיוחד לפי צורך. זוכר שפעם בניתי מתקן שעשוי היה  מרולר בלייד למישהי עם בעיות ברכיים. כך  שנעה קשורה ברצועה על הגלגלים. למה שתסבול מהברכיים?

                ההנאה והדמיון והיכולת  להרגיש, היא הבסיס לקשר  טוב עם נשלטת 

 הבעיה שתמיד יש לה ציפיות לעוד. ולהיות מרוצה יותר. אין נשלטת בלי תלונות..

                    הומור תמיד מסיר הרבה  מהלחץ. בכל מצב.

                   הכי חשוב שהיא תבטח ותרגיש טוב במקום שלה.

                         חוץ מזה?

 ההצעה הכי טובה?תהיה אתה. ואל תקשיב לי.

         אני כותב כי בא לי..ואולי מישהו אי שם יקרא  ויעשה טוב לנשלטת  אחת לפחות..

 דייני

משער שיש כאן כמה נשים, בעיקר נשואות שלא היו רוצות מסיבה זו או אחרת סימני הצלפה על הגוף..

שזה מזקיר לי  בקשה   של מישהי שבקשה שיהיו סימנים רק בתוך  קו התחתונים.

שאלתי אותה, אם הכוונה לתחתוני חוטיני.

             טוב..  הלאה. 

 אז אלו שלא רוצים-רוצות  סימנים לטווח ארוך על הגוף. ניתן לעטוף את המקומות  המועדים להצלפה בכמה שכבות של ניילון נצמד. עוצמת  המכה מתפזרת על שטח רחב יותר ואין את הנקודות שפוצעות את העור מקצות השוט.

 זה  שימושי גם לקיין.

כשהיא בכלוב אני שופך ומפזר עם היד מים קרים על גופה.  מלפנים או מאחור. לפי מה שבא לי באותו זמן.

                        זה מעצבן כמובן, בעיקר בחורף. ואז, כשאני מטפטף שעווה מקרוב על גופה ויוצר דוגמה אומנותית לפי טעמי ,והשעווה אינה מתפזרת, אלא נשארת בדיוק במקום בו אני רוצה אותה, אינה נדבקת לשיער

ולא משאירה סימנים אדומים או כוויות על העור

ואז מעריכה הנשלטת  את חוכמתו האדירה והנפלאה של האדון.

            לאחר מכן זה ניתן להסרה בקלות. לא  נדבק לעור, לעיתים אני יכול ליצור תבנית  של הכוס או של השדיים מתוך השעווה לצקת לתוכה גבס או מלט לבן וליצור פסל מעניין.

רעיונות  פשוטים  בסשן לעיתים  מוצלחים מעבר לאותו רגע. פעם  נשלטת חדשה ופרועה עמדה מולי  בשקט והמתינה לקשירה. ואז מוציאה לי לשון, כאילו להראות לי שהיא בכלל  עושה לי טובה שנקשרת.. לקחתי אטב ותפסתי בו את הלשון שלה.אחד הסשנים הכי שקטים שהיו.

         וזה עבד  הרבה יותר טוב מכל גאג שיש לי.

מאד אוהב את הרגעים של המשחק השקט יותר.

 כשאני מוציא אותה מהכלוב ואוחז ברצועה.  מוביל אותה  אל מול הכסא מסיר את הרצועה. היא לבושה רק  בקולר. אני מתיישב עם כוס הקפה.  היא עומדת חשופה למולי , יודע שהיא כעת נבוכה מעט. ביישנית כזו. אבל אמיצה הילדה.. היא נעה ורוקדת ומבצעת  כל הוראה  בהתמכרות מלאה. שוכבת,  כורעת, מחדירה, מפשקת,  זוחלת. אני משליך נעל והיא מביאה אותה בפיה ככלבה  מאולפת, ככלבה  היא  אוחזת בפיה את הנעל ומגישה לי במבט כלבלבי מתוק כזה שאני מאד אוהב.. והיא יודע שזה  ממיס אותי  ואני אלטף... אני משליך את הנעל שוב  והיא רצה על ארבע להביא, נעה במהירות ואוחזת בפיה ומגישה לי.. ואני משליך שוב.. והיא עם קפיצה הצידה מהמקום בו כורעת  משנה כיון ורצה להביא. התחת שלה נע ומחרמן מאד.  אוהב להביט בה כשהיא הולכת שוב ושוב להביא חפצים שאני משליך לה.  התחת הזה והכוס  הרטוב שלה מדליקים מאד  אותי בצורה שהיא נעה...  אח"כ אשתמש בהם. אבל בנתיים מאד נהנה לשחק  בצעצוע שלי.

התרגלה לשיגרה.

מקומה היה  בחדרון הקטן  שמתחת למדרגות. על מזרן ספוגי עם סדין ושמיכה ישנה ונעימה.

 רגליה היו כבולות אחת לשניה בשרשרת שאיפשרה צעדים קטנים בלבד. בלילה היתה נקשרת עם קולר ברזל שמחובר לשרשרת  לקיר  החדרון.

    בבוקר, כשיגרה האדון  היה בא לשחרר אותה מהשרשרת.  ואז היא מנצלת את זה לתת נשיקות קטנות ומתוקות לרגלי האדון.  הרבה ומהר   .. ואדון מחייך אליה.. ומוביל אותה  ברצועה לבוקר  חדש.

  מוציא אותה לעשות את צרכיה בדלי  בגג, ושם שוטף את גופה עם צינור מים. וזורק לעברה סבון שתתנקה  בכל חור. זה  בימי הקיץ החמים.  בחורף הוא לוקח אותה לחדר האמבטיה ושוטף אותה בעצמו בסבלנות. ובהקפדה. 

   האדון   היה מקפיד ובודק ששטופה עצמה היטב. כי הוא צריך ורוצה להשתמש  בה   כשהיא נקיה ומריחה טוב..

כמו בכל בוקר  היא לוקחת את הסינר מהקולב במטבח ומתחילה בשיגרת הניקיון היומית, בכל יום חזרה על המטלות של נקיון, בישול וסידור הבית.

    היא כבר  מזמן התמכרה לסדר היום שמרגיע אותה.  פעם חשבה שהיא רוצה לברוח. כיום היא אפילו לא מרגישה שחסרים לה הקשרים עם אנשים אחרים. האדון שלה מידי פעם מוריד אותה על הברכיים..  מענג עצמו בה.  מידי פעם בוחר חור או לפעמים  כמה תנוחות.היא שמחה שהוא נהנה בה ומשתמש בה, היא מאושרת בשבילו שיכולה לספק אותו והוא מרוצה ממנה. הגמירות שלו בתוכה מוכיחות את זה. 

           במשך היום לאחר סיום כל המטלות מניח אותה האדון  כשהיא כבולה  בקולר שלצווארה עם השרשרת הארוכה בה היא יכולה לנוע בצורה מוגבלת בבית, ונפנה לעיסוקו.

          היא ניסתה פעם,  בהתחלה, להגיד לאדון שהיא   לא תלך לשום מקום. שהיא מאד רוצה ומוכנה  מאד להמשיך ולשרת. כי היא מאושרת כך  בשקט שלה. אבל הוא אף פעם לא מקשיב.  וממשיך להחזיק אותה כבולה  בכל זמן.

          לעיתים כשהוא בחוץ במשך כמה ימים והיא מרגישה חוסר. מרגישה ריקנות, מאוד מאושרת כשהוא חוזר ומניח ידו עליה בכדי להוציא אותה לשטיפה בגג לאחר כמה ימים.

     כשהיא לבד היא מזמזמת לעצמה שירים שעולים לה בראש. כשהאדון נמצא היא מאד שקטה. נעה יחפה בשקט לא מביטה לעבר האדון ולא מרימה עיניים. פעם הביטה באדון שלה ובהתרגשות היא שברה כלי שהיה בידה. האדון שלה לקח אותה והצליף בה עם קיין סוסים . השאיר בה חותם לכמה ימים. הכאב  לא היה קשה כמו הבושה על השגיאה שהיא עשתה.

 לפעמים כשמגיעים חברים הוא מניח אותה בחדרון ונועל. שם היא   שקטה מכווצת בעצמה אוספת רגליה ומתפללת שהם ילכו כבר שהיא תוכל לצאת לשרת את האדון שלה.

נזכרת בימים שהיתה חיה בצורה אחרת,   עם המון מתחים במשפחה שלה. לחץ בעבודה, גברים שפגשה ולא אהבה.

  בעקבות הודעה ושיחה היא הגיעה לאדון שלה ומאז היא שם. לא מבקשת דבר לא רוצה  דבר. רק את השקט שיש בה מאז  שהיא השיפחה של אדונה.

 כשהגיעה היא היתה שמנמונת פחדנית ושקטה. עם שיער שחור קצר. כיום היא רזתה. החזה אומנם קטן יותר אבל  יפה ואדונה  נהנה להשאיר בו סימנים. שערה התארך וגדל. והאדון נהנה לאחוז בו לעיתים ולהוביל אותה על הברכיים למקום בו צריך אותה.

 אוהבת להרגיש אותה גומר בתוכה, ללקק אותו כשהוא יושב וצופה  בסרט, להיות לרגליו,  ואפילו נהנית לשמוע את השרשראות משקשקות כשהיא נעה על ארבע אחריו.

כשהאדון שלה אומר שהוא רעב היא בזריזות קמה ומביאה את המגש ומגישה לו. הוא אוחז במגש היא  מיד יורדת על ארבע ונצמדת לרגליו , האדון מניח את המגש על גבה וממשיך וצופה  במה שבחר  ואוכל תוך כדי, מידי פעם  מושיט יד ומגיש לפיה  משהו מהאוכל שהיא הכינה. כשמרים האדון את המגש מגבה היא מיד מתרוממת , לוקחת את המגש למטבח שוטפת את הכלים וחוזרת ונצמדת לרגלי האדון שמלטף אותה תוך שהוא רגוע, שבע וטוב לו ואז הוא מלטף אותה   לאט ובעדינות.  אלו הרגעים הכי מאושרים שלה,  המקום של שפחת הבית ושפחת המחמד. שהאדון שלה מתייחס ומפנק אותה.  היא נצמדת עוד, אין תמורה לרגעים הנפלאים האלה בהם היא כל כך מאושרת.

    תמיד  מוכנה לה קערת המים, והאדון שלה ממלא לה בכל פעם כשמתרוקנת הקערה.

 היא מאד קשובה לצרכיי אדונה. פעם בחורף כשראתה שרגליו נוגעות בריצפה הקרה, מיד מרימה השימלה מגופה השתרעה תחתיו, והרימה  רגליו  והניחה על בטנה  ושפשפה עם הידיים בכדי   לחמם את כפות הרגליים היקרות לה כל כך. האדון של שלח אותה להביא  נעל בית חמה.  כי דאג לה. הוא   שומר שלא תתקרר.

  האדון אוכל אוכל בריא.   הרבה ירקות. ומקפיד על  התזונה שלה.  והיא מעריכה את זה מאד.

 מידי פעם האדון משתעשע ב ומביא לה חתיכת עוגת גבינה שהיא מאד אוהבת ומניח בצלחת קטנה על הרצפה. היא צריכה לאכול כשידיה מאחורי הגב. ורק ללקק עם הלשון. והצלחת בורחת והיא אחריה  למדה לדחוף את הצלחת ולהצמיד לרגל של האדון ואז אוכלת כשהאדון מלטף אותה בשקט.

אוהבת את השקט בפינה שלה, את  החנק של הרצועה לצווארה. את ההרגשה שהיא שם ומוגנת ושייכת, ויש לה אדון שמשגיח שהיא תציית ותקבל מה שהיא צריכה.

       האדון דואג לה כשהיא חולה והביא לה רופא, ומזה הרבה זמן  היתה ללא הכבילה. הרופא ראה את הסימנים ושאל אותה בשקט  על  הסימנים . היא רק לחשה לו בחיוך: אלו כבלי החופש שלי.

פעם פגשתי נשלטת נחמדה..