מה שבא לי..

 לקבל נשלטת חדשה, בלי נסיון, עם המון התנגדויות פנימיות

 בועטת, משתוללת  כסוסת פרא שהגיעה מהערבות העשב הנצחיים

 לאחוז בה. לשלוט בה ברוגע וסבלנות, להרגיש אותה, להבין שיש הבדל בין הצורך והרצון שלה להתמסר, לבין הרצון שלה להראות לי שהיא לא כזו , שהיא  לא באמת כזו והנה בעיטה  להוכחה או נסיון להתנגד..

ההרגשה שאני מקבל אותה. לומד אותה, מרגיע,  וגורם לה במגע ומילים, ואחיזה ברורה להתמקד, להרגע ולהתמסר.

           לאחר מאמצים ועבודה קשה,   ושעות של פעילות שוטפת

להביט בה כה  שלווה ורגועה, מחייכת ונצמדת,  ומוכנה לכל דבר , הכי שלמה. 

      זה הדבר הכי נפלא שיש

 את רחוקה והמילים שלי מגיעות אליך

 נוגעות בך. מערבלות את  הפנימיות המיוחמת שלך

את כל מה שרוצה להקיא ולהוציא.

מילים שחודרות עמוק, מחרמנות מביכות, מפחידות

מגיעות לך לחלק הלח, את   לא רוצה, ומבקשת   להפסיק, ומתחננת לעוד, והרבה

קשה לך אבל את צריכה ורוצה לחוות  כבר, כאן ועכשו.

  המילים שלי גורמות לך להגיב.

     הצורך שלך גורם לך לפחוד.  וכל פעם זה מתחזק. 

      חוסר היכולת שלך לשחרר, ולהגיד שזה מה שאת צריכה

ואת נלחמת בי ובמילים ומבקשת עוד. רוצה לגעת ורוצה לברוח.

    את נשארת, כי אפילו כשאת לא רוצה לדעת, ולא רוצה לקבל

מצאת לך את המקום בו את צריכה להיות.  

משהו שברחת ממנו כל חייך והגעת אליו.

 לקחת אותך בסקס כוחני, חזק, ובלי רחמים.  

לקחת אותך ולגרום לך להתחנן לעוד

 לקחת אותך בכדי שתרגישי את המקום

בו את רכושי וחפץ לי ובשבילי.

 לקחת אותך עם הכאב וחוסר אונים

לקחת   אותך

בזחילה על ארבע או בעמידה קשורה לקיר.

לקחת אותך   אזוקה במיטה.  מפושקת. פתוחה  רועדת.

לקחת אותך כשאת לא יודעת למה לצפות.

לקחת אותך קשורת עיניים עם שרשראות ומנעול על גופך  

להניח אותך בפינה להגיש לך מים  בקערה

עד שארצה לקחת אותך

 שוב

בפוסט לפני אחרון הגיב מישהו בחריפות לסיטואציה שתיארתי, ואכן רוב רובם של  האנשים לא יבינו וקשה להם לקבל שקיימת  מערכת יחסים כזו. ונראה להם שזה ניצול האשה והתעללות  בה.

 אני טוען שזה מצב של איזון מוחלט.  נתינה הדדית ומפרה.  נכון אני משתמש בה לצורך הנאה שבשליטה עליה ובה.  נכון שהיא  מרצה ושייכת ומשמשת לי לכל מה שאבקש.

 אבל

          כשהיא בהתקף חרדה באמצע הלילה, ומגיעה אלי רועדת, צריכה  את הפינה שלה עם הקולר והרצועה.   להיות  עם קערת המים שלה המוכרת, להניח את הראש על  ברכיי ולדבר,  או לשתוק כשאני מקשיב לזה וגם לזה.

  כשהיא צריכה להחליט החלטות קשות אני יושב וחושב איתה ביחד בצורה הגיונית. מה האפשרויות. כמובן שהיא תעשה את  האפשרות הריגשית אבל אני מנסה.

   אני איתה ימים ולילות לפני מבחנים ולפני כל ראיון עבודה.  תמיד בכל שעה אני  תומך .

       וכמובן גם סשנים דורשים המון מחשבה תיכנון והשקעה.היא יחודית והיא מיוחדת. שום נסיון עבר לא  דומה. מקדיש זמן ומחשבה לפתח  ציוד מתאים עבורה .

         לומד  לדעת  ולהכיר גופה ונשמתה

מה  ואיך לקחת אותה הכי חזק הכי נמוך והכי גבוה.

אני משקיע ואני מקבל

 היא משקיעה ומקבלת לא פחות

 גם כשהיא  המשיכה הלאה. הרצועה נמשכת לאין סוף בכל מקום בו היא נמצאת ובכל מה שהיא עושה.

 כוחו של הרגל להתקשר לדווח. למרות שעברו חודשים מאז ששיחררתי אותה.    הקשר תמיד יהיה  קיים.

        סוג של קשר מיוחד  . שגרם לה להיות  בידיים שלי. ומשם לפרוח ולצאת חזקה ולהמשיך הלאה.

לגרור אותך בשיער רטוב משתן  רוק וזרע,  חזרה למזרן שלך, להצמיד אותך עם הרצועה לקיר.

 השארתי אותך לרגע, לכמה דקות ללא הרצועה וזחלת אלי עד המיטה  נעמדת על הברכיים וביקשת יחס במבט.

       הענשתי על חריגה כזו ללא אישור.  עם הקיין והשוט השארתי סימנים עליך,  בכייף ציירתי  פסים אדומים על גופך. פסים וזכרונות העונש שישארו וישנו ציבעם   במשך כמה ימים.  את ראשך הכנסתי לאסלה והשתנתי עליך ברוגע.  הוצאתי את ראשך  נוטף  מים מהאסלה , ושערך רווי שתן,בהנאה דפקתי לך את הפה בצורה כואבת וחונקת, כשאני אוחז  עם מגבת בשערך  הרטוב.  גרמתי  לך לירר בלי הפסקה, עם הרגל גילגלתי גופך בתוך הנוזלים שעל הרצפה.

לקחתי אותך בשערך וגררתי אותך בשקט חזרה למקומך למזרן שליד הכלוב, מקומך הטיבעי בהמתנה לקריאה.

הפעם חיברתי את הקולר לרצועה שעל הקיר.צריכה לזכור ולהפנים ולהבין,   את חפץ שלא צריך ולא יכול לפעול ללא אישור , את רכוש לשימוש כשארצה ואבחר. לא לזחול אלי להתחנן במבטים.

על כך נענשת ילדה.

המורכבות של היחסים בבדסמ עם אבא מחנך

הרגעים בהם אני פשוט משחק בך, מתעלל, משפיל  חונק. אני שגורם לך לזחול להתחנן. להרטיב,  מצליף על שדייך  מצמיד אטבים ומשקולות לפיטמותייך. גורם לך להשאר תלויה באוויר.  או אזוקה בכלוב. מבצע בך סקס קשה קשוח וכואב. אוהב לדפוק לך את הפה בכדי להרגיש שאת כמעט נחנקת, לחייך ולהנות ממך  בכל דרך שאבחר. ואת שם מצייתת,   נעלמת בתחושות ובשום מקום ,  פשוט צעצוע שלי להנאה ולריגושים, אני  צריך את ההתעלות המוחלטת שמאפשרת לי לקחת  את המגע למדרגת אומנות של הבנה, עד כמה אני יוכל להוציא ממך את התמסרות המוחלטת, ואת שרק מתמלאת , ורוצה לתת  יותר, הכי הרבה שיכולה, וגם שלא יכולה. אובדן עצמיות שאני שולט בו.  שם לב  כשאת לא יכולה  יותר.

ואני זה שמשגיח עליך ודואג לך, דואג שתאכלי נכון, שתעסקי בלימודים. להיות שם בשבילך כשתבכי. כשקשה לך. בסבלנות מנהל איתך שיחות כאב  בלילות , מסכים לך שתבואי מהמזרון שעל הרצפה  למיטה. להרשות לך לצאת מהכלוב. ולהיות הכל בשבילך, את הרי הכל בשבילי. 

בכל פעם שאני מנהל שיחה עם נשלטת  

שמאד רוצה, מאד מוכנה וממש מיוחמת מהמחשבה להיות רכוש לאדון,

והיא מאד חרמנית, כל כך צריכה, ורוצה מאד.. 

 אבל,  ברגע האמת   פוחדת ונרתעת.

אני בטח מה זה מפחיד

אבל זה מהנה ומשעשע. עד ש..

 נמאס מעט.

אבל  זה לא אומר שאדרוש פחות ממה שמרגיש שנכון לי.

גילגלתי אותה בתוך סדין ותליתי מעל המיטה. כמן גולם גדול מחכה לבקוע. 

      תוך כדי העטיפה ראיתי את הסימנים שיצרתי על גופה.  שדיה היו מכוסי שעווה וסימנים כחולים שהתחרו באדום והכחול של התחת.

            גלולה בתוך הסדין רק שיערה גולש מטה. והיא תלויה ושקטה.

            מידי פעם אני מניע  ומנדנד אותה.

         לאחר כמה שעות שאני מוריד אותה. היא לא ממש  חוזרת למציאות. היא בוהה ולוקח לה זמן לנוע לאט..   מתכדררת.  מחבקת עצמה . היא מנותקת מאד.  עוד מעט היא תרגע  ..  והפרפר שהיא יחזור ויופיע בשבילי.

אבא מחנך קשוח

 נשאל כל  פעם מה הכוונה.

 אז בטוח לא בקטע של להחליף טיטולים או לשיר שיר ערש.

אבא במובן של מדריך מבוגר שמוביל למקום בו היא תהיה רגועה ושלמה. היא שלי. היא רכושי. היא שייכת לי ואני דואג לטפל  ברכושי שיצליח. כשהיא מגיעה אלי חסרת ביטחון בעצמה ביכולת שלה להצליח. כל פעם מביעה חשש מכשלון, חשש  שמקפיא אותה מלפעול בכל תחום.פחד משתק שנובע   בעיקר איך זה יראה בעיניי אחרים, כאילו והיא נשפטת על מה שהיא עושה , אז לא עושה דבר..

כאילו וזה צריך בכלל להיות אכפת לה. 

 להבהיר לה שאי הצלחה אינו כישלון אם  למדת משהו בדרך ותיישמי בפעם הבאה. לא משנה איך זה יראה בעיני אחרים מה שחשוב הוא היכולת לקום ולהמשיך ולנסות לנצח ולהצליח. אני שם תומך ועוזר. ומדבר ומחבק ומקשיב. ואני באמת קשה איתה. לא מוותר לה. שתבכה, תעשה עיניים תייבב שקשה, ואני חסר רחמים והיא מאיימת שרוצה ללכת , אני לא לוותר לה לרגע.

אבל זה גם לא המקום בכדי להצליף ולהכאיב. זה  חשוב שהיא מבינה שהיא חייבת והיא תצליח ואני איתה  בכל מקרה. ונצליח ביחד. אני אחראי עליה.  ומקבל אותה ויש לה מקום להכנע.  אבל אסור לה להכנע לפחד מכישלון.  כך שהיא מבינה ומצייתת , קמה וניגשת לארון מוציאה את החומר שיש לה למבחן ,ומתחילה ללמוד.

      ואיזה שקט  משתרר בבית.