בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מה שבא לי..

דברים שכתבתי ולא פרסמי עד כה.
אבל שווים גם כיום.
לפני 4 שנים. 25 ביוני 2020 בשעה 7:25

דברים יפים קורים למי ששם לב לפרטים

 להקשיב  מעבר למילים

 לשפת הגוף ולמבט,  כל תנועה תחת ידיי אומרת משהו

 היא תשובה למגע

  לתחושה

 להתרגשות

 כל מבט  הוא  מבט של תודה, ושל עוד..

   המשחק בחושים  בגוף שמרגש ומתרגש

מעביר את הזמן למעין בועה נפלאה ושקטה

בועה מנותקת מהכל

 רק אני, היא.. וכל מה שארצה לעשות בה..

והיא תמיד ממתינה לעוד

 להרגיש ולחוות דברים חדשים, בכל פעם מחדש..

רק שיהיה  והרבה ומלא מהכל..

לפני 4 שנים. 20 ביוני 2020 בשעה 11:43

אוהב להביט בך..כזה רגוע.. ואת על הרצפה הלחה

 נצמדת לרגל

 מתנשמת 

עיניים עצומות  רק מרגישה

 שום מילה

 רק שקט

 ליטוף קל

 מניח רגל על גבך

 ואת מתכרבלת  צמודה יותר

 חצי חיוך מעורפל

 כזה שקט חם

 לח

 מתוק נעים

 ואני מביט בך מרוצה

כל מה שעשית בשבילי היה בעבורך המתנה הכי גדולה..

כעת הכל שלו ורגוע

ושקט

 

לפני 4 שנים. 12 ביוני 2020 בשעה 11:26

אמרת שאת לא יכולה
והיית מעל ומעבר.
אמרת שאת לא מסוגלת
ועשית הרבה יותר.
כל פחדייך אמרת
והצלחת על כך
להתגבר.

התמכרת ,נסחפת, נתת,
ללא רגע של פקפוק,
ככל שרציתי, היית שם בשבילי
וחייכת

רגועה ושלווה

נקייה  מכאב
ושמחתי להביט באושרך

לפני 4 שנים. 4 ביוני 2020 בשעה 8:17

לפעמים..

במציאות   של עירום המחשבה

 חשיפה מוחלטת של האין

 התערטלות האמת

להרגיש בעוצמה את הצורך להיות

    פשוט להיות

שקט והקשבה והתמסרות

רק להיות..

 רק..

 

לפני 4 שנים. 2 ביוני 2020 בשעה 6:07

אז עבר, נגמר, ולא חזר, הלכת לדרכך,עם החיוך, הלכת לך חופשיה מכאב ,הלכת כי הרגשת שהגיע הזמן לחופש, והגיע הזמן לחבק וללכת, אמרת כי קיבלת ממני את מתנת החופש מכאב ועצב, באת לומר שלום, באת להיפרד באהבה כה רבה, עדיין אוהבת עד כלות, אבל היום את מקבלת זאת אחרת, מוזר לך להביט לאחור ,על הדרך שהיתה, על הכאב הבכי, סערת הרגשות, מביטה לאחור בחיוך,ללא ניסיון למחוק, ללא ניסיון לשכוח, מביטה בגאווה על הדרך בה עברת, זוכרת את הרגע שהגעת אלי, בהכנעה ופחד, מלאת חששות וחנק בגרונך, והנה את, אותה האת, עוזבת היום,אותה אחת אבל אחרת, מלאה ולא בכאב,אוהבת להיות,מחייכת ללא המסכות,מרגישה שהגעת למקום בו מתחילה פרק חדש של חיים, הקשר שלנו הוא חזק, לא יקרע ולא יפרם,הוא יתרחק,אבל יישאר, יישאר כי את ואני עברנו רבות,עברנו דרך ארוכה,נגעתי בכל חלק עמוק בתוכך, והנה הגיע היום לומר שלום, וחיבוק אחרון.

                                                                                       ופרידה..

לפני 4 שנים. 24 במאי 2020 בשעה 8:07

כל מה שמבקשת

כל מה שצריכה ורוצה  

גם אם להרגיש כשפחה מושפלת על הרצפה..
    להרגיש כזונה פתוחת רגליים לשימושי 
 ככלבה שרצה ומביאה דברים בפה? ולומדת לציית?
        להיות פתוחה ומוכנה לרצוני 
              תשרתי, תענגי תהיי כל מה שארצה ואדרוש ממך
              תהיי רכוש וחפץ לשימושי כשאבחר להנות ממך
                תהיי עם קולר לצווארך ורצועה .כשאת שייכת ומאושרת
        אחליט בעבורך,  ואדאג ואחבק. אטפל בך

                        ואשמור עליך

לפני 4 שנים. 21 במאי 2020 בשעה 12:27

 צריכה להיות תחת שליטה של גבר חזק שידע להכניע אותך  לא רק בכאב. לא רק בכוח
      אלא גם במבט
 ברוגע ובסבלנות. בצורך שלך  בחוסר אונים. להתפתל קשורה ואזוקה. ולדעת שאוכל לעשות בך כרצוני
      לקחת . להוביל..לכלוא בכלוב..או לקשור אותך לקיר ולהצליף בך
             כל מה שארצה לעשות בך..לגרום לך להרטב מהמחשבה שאת קשורה בכלוב. שאת משרתת ומענגת את השולט שלך
                                                   שאת שייכת. חפץ ורכוש להנאתי ולרצוני
                   כשאת מרגישה רגועה, מאושרת ושמחה שאת יכולה  לשבת לרגליי האדון שלך ולהצמד לו לרגל.. ואז את הכי שקטה בפנים 
                           רגועה ומאושרת ויש לך מקום שטוב ונכון לך
      את יודעת כשאת נכנסת לעולם גדול ומפחיד זה. אבל העולם הזה מאוד מושך  ומסקרן , לדעת להתמסר להקשיב לציית במיוחד שבטבע שלך את בן אדם מרדני וחסר גבולות, את רוצה לדעת אם העולם הזה יידע להציב לך גבולות או לפחות אדם שולט  שידע לשלוט בך מינית, וללמוד על העולם הזה. זה מה שאת רוצה, ומעבר לזה את רוצה להיות קשורה ולהיות כנועה להיות שבויה למעין קסם כזה שבו תרצי להתנגד מצד אחד ומצד שני לא תוכלי להתנגד כלל

לפני 4 שנים. 20 במאי 2020 בשעה 6:30

בזמן האחרון  יוצא לי לדבר עם נשלטות עבר שלי

ובשיחות  אני מגלה פרטים  שהן זוכרות

  את הפרטים הקטנים. שנראים לכאורה לא משמעותיים. ויתכן 

 ובזמן אחר עשיתי זאת בצורה דומה

 אבל  רגעים כאילו שגרתיים,  אבל הם  מאד חקוקים  בזיכרון

 כאלו שלא יכולת לחשוב שזה שונה מפעמים אחרות

  את הפרטים הקטנים מאותו רגע שזכור  כל כך טוב ונחרט

         בזיכרון.

כאילו רגעים שוליים , לעיתים השקטים יותר. לפעמים החדים יותר

 אבל גם אם הם חזרו על עצמם בצורות שונות

 אז רגע אחד נשאר חרוט בזיכרון ואת אותו היא מספרת לי

 רק אז נזכר בפרטים שכל כך היו בעצם חלק מהרבה דברים אחרים

 עוצמתיים יותר כואבים יותר.  יותר בהרבה מובנים

 אבל אותם רגעים קטנים, אלו שלא שמים לב אליהם

 הופכים לזיכרון חזק ומרגש .

בעיקר שמדברים על זה ומעלים  את הזיכרונות בחיוך  ורגש ובאמת חברות טובה..

לפני 4 שנים. 8 במאי 2020 בשעה 6:40

לפעמים

כאשר הדברים נעים  בסדר משלהם

דברים לא צפויים לפתע מתחברים עם עבר   שכמעט נשכח

  זכרונות של מקום, של אחת שהיתה

טיול של מחשבות במקומות שכבר לא קיימים

אבל הזיכרונות הם גורמים לי לחייך ולזכור ולדעת

כמה בר מזל הייתי בחיי

כמה קיבלתי   נסיתי והתנסתי ועשיתי והצלחתי..

לפני 4 שנים. 7 במאי 2020 בשעה 13:50

לפעמים צריך הרבה סבלנות

לפעמים צריך לקרוא טוב יותר בין השורות

גם להביט ולראות מהי האמת שמוסתרת לעיתים היטב במשפטים מפוארים

 בצילומים שמציגים חמדת נשים בעין מחמיאה

לנסות להבין כשהיא אומרת מה שאומרת

 מתוך כך לנסות להבין למה היא באמת מתכוונת

   ולהבין  היכן אני במשוואה

 ואם באמת זה מה שנכון לי ובזה להשקיע..