שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מה שבא לי..

דברים שכתבתי ולא פרסמי עד כה.
אבל שווים גם כיום.
לפני 3 שנים. 5 באוגוסט 2021 בשעה 6:22

תעשה בי מה שבא לך

איך שבא לך

 וכמה שבא לך

 בלי חשבון

תקרע אותי

 תתעלל בי

 אהיה מה שתרצה ואיך שתרצה

 תהנה ממני 

כרצונך

ואז אדע שאתה עושה בי

כרצוני

לפני 3 שנים. 4 באוגוסט 2021 בשעה 8:14

מקדישים את הזמן לאילוף

 לפני הליטוף

 מעניקים זמן לכאב

 לפני שמרגיעים

  נותנים את הזמן לחניקות 

 לפני שמחבקים

 משחקים , מתענגים

 לאט ובסבלנות

לכל דבר יש זמן ומקום

להנות מהשקט, לאחר הבכי והצעקות

 להביט בחיוך שלה מבעד לדמעות

הכל יכול להיות, הרבה אכן קורה 

עם הנשלטת שמתמסרת ללמוד.

   מעניין, מופלא ומרגש

 לראות אותה מתפתחת ופורחת

ונפתחת

לעוד

והרבה

 
לפני 3 שנים. 3 באוגוסט 2021 בשעה 5:53

ברגעים שהיא מתנשפת, עיניה עצומות וקשורות,מתמכרת למגע, מרגישה בכל גופה את התנועות, את מה שחודר אליה,את מה שיוצא ,את מה שחם, את מה שכה קר, את מה שמענג, את מה שלוחץ, את מה שנוגע.
ליטוף ,מגע הבד ,מגע הגוף, השפתיים, לשון, ידיים החולפות בקלילות על גופה ,לופתות לעתים, מכאיבות לעתים, מענגות תמיד ,משדרים צמרמורות בגוף מעלה ומטה..
נעה לצדדים, קשורה לתקרה,ישבנה לוהט אדום,ראשה על צידה, נושמת בכבדות ורגליה הפשוקות אחוזות במפשק העץ. ..
גופה נע קדימה ואחורה ברכיה כפופות נוגעת לא נוגעת ברצפה,תלויה על המוט מהתקרה,נמצאת לא נמצאת..
מרחפת בחלל אחר, תחושות של מציאות לא קיימת, התמסרות למגע,לכאב ולעונג.שם, לא שם..
בפה פעור, מתנשם, מתנשף, גופה נע בפראות, כולה עמוסת תחושות, תשוקות, התרגשויות , ממוקדת רק במגע, יודעת להרגיש כאב, מצפה בעיניים דומעות לתחושה הבאה, להפתעה , לא יודעת מה יקרה בשנייה הבאה, היא מוכנה לכל, זו הנתינה שבה ,היכולת לתת, בכאב ובעונג עבורו.מרחפת..לא נוחתת..רוצה עוד..

לפני 3 שנים. 2 באוגוסט 2021 בשעה 5:52

למה צריך תמיד להסביר?
למה ישנו החשש הבלתי סביר?
למה להימשך שנרתעים?
למה להיסחף שבמקום יציב אוחזים?
כמה מילים צריך לתת בכדי לפתוח קשר?
כמה מחשבה להעניק בכדי להעביר מסר?
כמה אגו ללטף?
כמה חששות להרגיע?
כמה לחכות לרגע שבכלל לא מגיע?

לפני 3 שנים. 29 ביולי 2021 בשעה 7:32

כיוון שניתקו את  החיבור הכל כך חשוב לצאט נותרתי לקרוא בלוגים ופרופילים..

     תובנות שעלו:

  נשים רבות כאן  יודעות בדיוק מה רוצות צריכות ומבקשות, כאילו וישנו גבר או יצור חצי אלוהי שיתאים  למה שהיא לדעתן צריכות

  מצד שני.. איני מכיר את הגברות המדוברות, אבל אין מצב שהן  כאלה מושלמות כפי שבן זוגן אמור להיות.

אז למה?? למה לבזבז  זמן חיפושים  על מישהו שאולי אינו קיים. והיה אם קיים. והוא  כזה חכם  נבון ופיקח. למה לכל הרוחות הוא צריך דוקא  אותך?

ישנן אלו החדשות.. שלא  התנסו מעולם,אבל יודעות יפה מאד מה לא רוצות..  מנסיוני האישי.. הן לא יודעות דבר פנטזיה ומציאת לא תמיד  מבצעות תיאום בניהן.  

הרשימה של ה"לא מוכנה ל.." לפתע  נעלמת..ורוצים לנסות הכל. כאן ועכשו, אבל זה יודעים אח"כ. אז למה  להכביד ללא צורך?

אלו המחפשות נשואים בלבד כי יבין את מצבן..הרי גם לו יש אשה שלא תבין את מצבו, ואם יתגלה הקשר הרי אשתו בכעסה תעביר מידע זה  הלאה, כולל לבעל..הסיכון כפול ומיותר.

גברים אפילו כמוני..   המגישים רשימת בקשות..מה מתאים מה מבקשים מה רוצים,  בעיקר מתוך נסיון והתנסות, די ברורים  ברוב הסעיפים, תלוי גם צורת הניסוח.

ישנם  פרופילי השולטים האדירים והחכמים והנבונים שנראה ויש להם פרופיל נוסף של נשלטים כנועים וצייתניים.. אלו אשר מצווים על שפחתם:  השפילי אותי כלבה..

והרבה פרופילים שבאמת לא ברור למה נכתבו, אם במטרה למשוך או לעורר עניין , היה מוטב שיתנו למישהו לעשות הגהה ולשנות   ניסוח. נא לכבד את  הבנת  הכתיבה.. למען הקורא.

 ופרופילים חסרי מילה..פרופילים מסוג זה מושכים,  במקרה והם נשיים, מטר של פניות מכל מי שמחפש  והוא חדש כאן וחסר  נסיון..הרי זה  בדיוק  ההפך ממה שהתכוונה המחברת בפרופילה.

שאלתי פעם למה אין פרופיל, למרבה ההפתעה התשובה   היתה" שלא יפנו אלי". הרי זה בדיוק הפרופיל שכולם יפנו  אליו לברר  באיזה  צד של השוט היא. ומי היא ולמה היא כאן ואם צריכה  עזרה מיידית, בכל תחום.

פרופיל טוב שכתוב ברור הינו מסננת מעולה.. ומי שפונה למרות שאנו מתאים למידע המופיע בפרופיל.

                                                                           כבר אומר עליו

                                                                                  משהו..

                                                

 

לפני 3 שנים. 27 ביולי 2021 בשעה 7:02

אם אבוא אליך

תעשה לי מה שאני מבקשת?

אם אגיע אקבל מה שצריכה?

אתן לך רשימת הדברים שאני מפנטזת

מה  עושה לי

   מה מחרמן אותי

רשימה שהכנתי כבר כמה שנים

 נכון שמשנה ומוחקת ומוסיפה.. 

אבל אני פחדנית

אני מאד יודעת מה אני רוצה

 רוצה שתבטיח לי שתעשה מה שאני מבקשת

  שתחליט אתה על הכל

 תעשה בי כרצונך

 אבל חשוב לי מאד  הסדר בדברים שאני  אכין לך

יש לך את החופש לנהוג ולנצל ולהתעלל בי כמה שתרצה ואיך שתחליט

אבל חשוב שתתמקד ברשימה שהכנתי

תקפיד כשולט שלי על הבקשות ותתחשב בהן

כל  שבקשתי בתמורה להתמסרות והנתינה שלי 

 רק  שתבצע את מה שאני מבקשת

כפי שהסברתי.

אני  מרגישה שעזרתי לך בכך שמכינה עבורך את רשימת השימוש בי

ויהיה לך קל יותר לשלוט בי  בצורה המוחלטת והמלאה

בדיוק כפי שכתבתי לך

 

 

 

 

 
לפני 3 שנים. 26 ביולי 2021 בשעה 5:50

            יודע ילדה..
           יודע
             יודע עד כמה הכוס שלך נרטב למחשבה
   
              את רוצה וצריכה ומבקשת להלקח
      וזה שיקח, יהנה ממך וישמור עליך

ואת רק רוצה לשחרר הכל

למקום בו
     תתמסרי ותתני את כולך.. כל מה אשר ארצה לעשות בך
          כל שתרצי יהיה  לשרת ולענג, ולהיות  מאושרת בכך
              כי מצאת את המקום שלך, האמיתי

                זה המקום
            שהעולם  שבחוץ לא יודע כמה זה נפלא לך

               לחבק את רגלי האדון שלך
                  ולהרגיש הכי  בבית

                  להרגיש נעלמת ושקטה ובטוחה

                  להרגיש שאת במקום  בו הכל נעצר ומעורפל

                שום דבר לא חשוב יותר

                    זמן מושלם  לאגור ולחוות זיכרון, תחושות והרגשות

                     עד הפעם הבאה

לפני 4 שנים. 8 ביולי 2020 בשעה 18:18

כשקשרתי אותך חזק לשולחן, ראיתי את רעד שריריך, את התכווצות ישבנך, ברגע חדש לך.

מעולם לא היית, אבל רצית לחוות. רצית להרגיש את החבל

את חוסר האונים באין יכולת תזוזה

להיות שייכת לגבר שיקח, שישתמש בך בחוכמה ויהנה ממך

ואת תהיי שם בשבילו, ככל שירצה וכמה שירצה, ואת כה רוצה לרצות

עדיין כה פוחדת, רוצה לתת ולתת, ולא בטוחה שיש לך את הכוחות לשאת בנטל.

ואני יודע כי חזקה את. זה היה כל אשר רצית זמן רב ושתקת, ולא סיפרת זאת גם לעצמך.
את קשורה היטב, ואני רואה אותך ניגרת, מתנשפת, דמעות בעינייך, ואני עדיין לא התחלתי אפילו...

העברתי קלות את ידי בין רגלייך. הרגשתי את הרטיבות נוזלת. נשמתך נעצרת ואת זועקת, רועדת, מייבבת.
החבטה על ישבנך הקפיצה אותך, ועוד אחת ואת כבר פלטת זירמתך.
בוכה בעונג. נאבקת להביט ולא יכולה. המכות נוחתות בקצב .

ואת מייבבת, דומעת. והמלמול שאומר: "די..עוד, עוד".

זוכרת אותם לילות בהם הרהרת בבדידותך?

בחלומות רטובים של מסירת גופך ונשמתך... ?

הנה זה בא, ואת מרגישה זאת בכל עצב בגופך

וכל גופך שערג זמן כה רב נותן ונותן

וכה שמח להרגיש את המגע, את השימוש בגופך, שנועד לענג

שנועד לשרת ולרצות...

ואת ויודעת שזה המקום שלך.

כאן את רוצה להיות ואין לך מקום אחר

ואין לך אהבה אחרת.

יש לך  את כל מה שאת נותנת.



לפני 4 שנים. 1 ביולי 2020 בשעה 7:40

טינופת נעלה וקדושה

כאב של עונג

חום הקרח והשעווה הקפואה

 מחט חודרת מחשמלת חושים

 היכולת להעלם

לערבב הכל

ולהתעלות מהכל

בהשפלה מבורכת של שקט

של שלווה פנימית שעוטפת הכל ברוגע של מעטפת סערת חושים מטורפת

שמכהה את החושים

ולוקחת את הרגשות והעוצמות של  המגע והתחושה עד  הקצה

 למקום בו הכל נעצר 

הכלום  שמשתולל בתוך הרוגע

 

לפני 4 שנים. 29 ביוני 2020 בשעה 9:54

החיים בנויים ברצף משתנה

 לעיתים צפוף מלחיץ ולחוץ

כשצריך לפתור בעיות שעולות

 להרגיע ולחבק נשלטת

 לקחת אותה שעות  לעולם אחר לבועה  מיוחדת

בו היא שקטה ואני שקט והכל רגוע

לעיתים היא חסרה והשקט הזה רגוע מידי

 צריך לי את הריגוש שבלקיחה  להרגיש אותה רועדת תחת ידיי

 רטובה סוערת רגועה וכואבת לרצוני

 לחדור אליה כשלי

 לרצוני

וזה חסר כעת..