מה שבא לי..

ישנם הרגעים של שקט

 מה שקורה  בין לבין

 רוגע צפייה והתחלה

ואז

סוער מטורף נפלא מרגש 

ומשהו אחר שקורה

ברגעים 

וברוגע שאחרי

השלווה

משרדים ומקומות שירות מעבירים הכל לגישה  מרחוק מבלי  להגיע אליהם פיזית

אם זה מה שעשתה הקורונה

 זו תוצאה טובה למדיניות מצערת

שכפתה להגיע כי זה מפרנס פקידים..

ישנם את הרגעים שצריך הרבה רוגע וסבלנות

 לדעת ולהבין מי זו שעומדת עירומה למולי

   להבין את הפחד והחשש ואי הודאות

זה הזמן לקחת ולהוביל

 ולשחרר  הכל מתוכה. כל מה שהצטבר עם הזמן והפנטזיות והאוננות

  כעת שהיא כאן למולי ומוכנה ומאד רוצה

 רוצה. אבל עם עם הרצון  יש עדיין חשש להתמסר 

ואני צריך להושיט יד ולקחת

 ולתת לה את הבטחון לשחרר, ולתת לה  הכי היא, מה שהיא, מה שרוצה כל כך לחוש ולהרגיש

בכדי שאהיה למולה. לקחת. להרגיש, לגרום לה להעלם בתוך התחושות.

עם החופש והמגע, לדעת שזה בסדר ואפשר לשחרר הכל

 ואקשיב ואלמד אותה בכדי לדעת ולהכיר כל נקודה בגופה שתפעיל אותה כרצוני

 ותשחרר בה את כל השדים והפחדים והצורך העז להיות ..

רק להיות 

שיחקת לפני בגופך
נעת עם התשוקה הנוטפת ממך
הצעת עצמך מפושקת רגליים
פעורה למולי 
מניעה מעלה מטה אגן ירכייך 
גופך נע בקצב החשק והתשוקה, והצורך.
את צריכה להפגין, ולהראות, ולהוציא מתוכך
ממך את הזונה, את החשפנית 
הגירוי שבחשיפה, הפגנת המיניות
המתפרצת, המשתחררת שלך, בפני 
בפני העולם כולו,התרסה לכולם
הנה אני, מינית ,חרמנית, זונה , ומגורה

הצהרת בפני שאת מאד ביישנית 

ועצורה

מה היה קורה
אם לא היית כזו עצורה?

                                          נשלטת מדהימה..

                                                                    ימים מטורפים של עונג

                                               שהיו..ועברו .. ונשארו זיכרונות 

רוגע  והכלה

 השקט  לאחר הסערה..

שקט והתמסרות והרגשת ביטחון..

היכולת לבטוח, לדעת שאם היא 

תרחף , אם היא תעלם במגע

אהיה עבורה לאחוז בה..

גם כשהכל נראה מתאים.. נפגשים ויש חיבור והכל בדיוק במקום

 אז אין לה זמן..  או רחוקה. או נשואה עם בעל חשדן

 עבודה מלחיצה ולוחצת

רוצה מאד .  מנסה להתארגן

אבל לא יוצא

עבורי

מעט מידי זמן ביחד  לא מספק..

לא רוצה את הוירטואלי

 רוצה להרגיש ולקחת את הזמן

 לאט ובסבלנות לעשות   בה כרצוני

שעות שקיעה של קיץ,רוח נושבת מהים,קרירה מלוחה.יושבים על הספסל מביטים בשתיקה על השחפים הצווחים,על הגלים המתנפצים למזח בכרבולת לבנה מזהיבה, על רקע השמים הסגולים אדומים.
מרגיש אותך,רק לפני שעות מספר היית במקום אחר,מקום שלראשונה בחרת להיות,להתנסות,לא ידעת מה יהיה,והרי אין הדמיון שווה למציאות.זוכר אותך ברגעים של כאב את נסוגה פנימה,למקום בו מרגישה הכי בטוחה, בלבד שלך, באין הגדול שבפנים, את נעלמת לי, גופך למולי, נע עם מגע השוט,אבל את לא היית,ישבנך בוהק מאדים בחשכה, ואת לא חשה,את בחוץ , במקום בו לא חשה דבר,רק את הקליפה השארת כאן.
זוכר אותי מלטף אותך,ואת מחייכת כבחלום, מתוך מקום אחר, מחייכת,מביטה בי.רואה אותי,נשענת, רוצה לגעת יותר,אבל את קשורה לקיר,זה מרגיז אותך,אבל נכנעת,עוצמת עיניים, ממתינה לעוד.
כעת כה שקטה,מעכלת,מנסה להבין,אבל את רגועה,אוחזת בידי, מחייכת,אמרת שטוב לך,וזה מספיק.

                                                                    התחפושת הגיעה.. אז בדקתי  איך זה נראה..

                                                                               שתיהן מדהימות , אבל כל כך שונות..