לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומנו של פועל .

מחשבות שבאות כשהגב כואב והידיים שחורות מגריז ואבק .....
לפני 4 שנים. 14 באוגוסט 2019 בשעה 12:11

איסוף מעמק הירדן כלוב במצב טוב מאובק מעט

עם גלגלים. מידות מטר על 60 רוחב על 60 גובה .

(ככה זה שהלקוח שואל אם אתה מכיר מישהו שמעוניין בדבר כזה  ). זה היה משעשע 😆

לפני 4 שנים. 9 באוגוסט 2019 בשעה 15:50

אם בבוקר את הזריחה ראיתי בכנרת אז את השקיעה עם המשפחה בים תיכון ... שבת שלום

לפני 4 שנים. 9 באוגוסט 2019 בשעה 3:31

אם כבר לעבוד בשישי , אז לפחות לפתוח את היום ככה .

שיהיה סופש נעים

לפני 5 שנים. 26 באפריל 2019 בשעה 22:14

" כל הכבוד יקירתי , אומרים שהצעד הראשון הוא הכי קשה .
ובכן זה נכון במידת מה אבל הבאים אחריו יהיו יותר מתישים  עד שנגיע למשימה עצמה יש לנו עוד הרבה עבודה איתך ועלייך .

ראשית  אני מקווה שאת מרוצה מהתספורת החדשה שלך , אני מקווה שהבנת שחידושים ורענונים הולכים להיות דבר שבשגרה בתקופה הקרובה.

ובגלל ריבוי המשימות וחוסר היכולת שלי לנטר אותך בצורה מידית , אני מעביר את הבקרה על ביצוע המשימות אלייך .

כן אלייך ! את בטח מרימה גבה וחושבת איך זה יכול להיות שאת תבקרי את עצמך ?!

ובכן זה מה שאת עושה לעצמך כל חייך וכעת תעשי זאת לפי דרישתי .

 

מעכשיו לאחר כל משימה שבוצעה או שעבר הזמן המוגדר לביצוע שלה את תשבי פה ליד המכתבה הקדושה שלך תקראי את תכן המשימה שוב ותוודאי שכל סעיפי המטלות בוצעו כהלכה .

אם הם לא בוצעו כהלכה מבחינה טכנית את תרשמי לך נקודה רעה , כל 3 נקודות יזכו אותך במעטפת עונש שם מחכה לך עונשך על שלא עמדת במשימות לשביעות רצוני ורצונך .

 

שימי לב שיש רק 2 מעטפות עונש , אם וחלילה תגיעי לשלישית מבחינתי נכשלת במשימה הגדולה ועלייך להשמיד את שאר המעטפות שלא בוצעו ולהמשיך בחייך עם תחושת הסקרנות והכישלון .

 

אני מאחל לנו שלא נגיע למצב כזה , אני מכיר אותך מספיק זמן ומאמין בך .

 

כעת אחרי שהבהרנו את הנקודה הזו נמשיך הלאה .

מחר תלכי לעבודתך כרגיל .

לאחר העבודה תלכי לפאב "הפינה" ( אם הוא עדיין קיים אם לא לפאב אחר ).

 

שאת נכנסת לפאב את מתיישבת במרכז הבר תזמיני לך מה שאת רוצה לשתות / לאכול , והכי חשוב עלייך להיות שם לפחות שעה 

ולפתח שיחה עם הברמן של 5 דקות לפחות או עם כל אדם אחר שיזדמן לך למשך 10 דקות לפחות .

לאחר מכן את חופשיה ללכת לביתך בחזרה להמשך המטלות .

נ.ב

אני מקווה שאת נהנית מהוורדים שהבאת , תקני לך מחר וואזה חדשה וצבעונית שתתאים לפרחים שיקשטו לך את הבית מהיום .

בהצלחה ."

 

היא סיימה לקרא את המטלה במבט מודאג , הוורדים ! אמרה לעצמה בקול והביטה לשולחן בחדות.

הוואזה עמדה שם ריקה מתוכן .

ללללאאאאאאאא קראה בייבבה חרישית , לעזאזל איך שחכתי לקנות פרחים כמו שהוא ציווה .

מה קרה לי ??!!

 

בהלה אחזה אותה , הרי היא הדייקנית זו שמבצעת הכל לפי הספר ולפי הדרישות איך היא פישלה ועוד במטלה הראשונה שלה .

שמה את ידיה על עינה כמתאבלת על הנקודה הרעה שצברה אפילו בלי כוונה .

היא רצתה לבקש סליחה מחילה משהו , אבל ממי ?

המכתבים האלו נכתבו מזמן והיא יודעת שחייבת היא לסיים את המשימה אם היא רוצה לעמוד מולו שוב זה היה התנאי והנדר שנדרה לעצמה ולו .

מיררה היא בבכי מול הדפים במשך דקות ארוכות עד שאספה את עצמה לקחה דף חלק ורשמה " נקודה רעה 1 " .

 

היא העבירה יד בשערה הקצוץ ולפתע הבינה , השינוי הזה הוציא אותה מאיזון מריכוז ומהשגרה .

הלכה לראי בצעד חרישי נעמדה מולו בשקט .

מביטה בעצמה בפליאה מי זו בראי 

שיער קצוץ עם פס אדום , עיניים אדומות מדמעות ומבט מבוהל מעט .

זו לא אותה בבואה שמלווה אותה כבר שנים בראי .

העייפות החלה משתלטת עליה , היא דאגה לעשות רשימת מטלות למחר שלא חלילה תגיע לפסילה השנייה 

ונפלה שדודה למיטה .

 

הבוקר עלה והיא קמה בעייפות לא אופיינית לה , לקחה את גומיית השיער באופן אוטומטי ושלחה יד לאסוף את שיערה אבל לא היה שיער לאסוף.

ואז ברגע של הכרה היא התעוררה באמת .

ושוב הפחד מהלא נודע התעורר בה והניע את גופה לקום ולהתארגן מהר יותר .

 

ישבה עם כוס התה החלש ליד המכתבה מביטה על היומן שלה , עברו כבר יומיים בלי לכתוב בלי לשפוך את הכל , אסור לי הזכירה לעצמה והחלה להרגיש רעד קל בגופה ומחשבות כפירה נוראיות בראשה .

אכן זה כמו סמים ואני כנראה מתחילה את הקריז ,  ניתחה את עצמה במיומנות הרגילה לה .

 

משסיימה את התה  , יצאה חיש לעבודתה שלא תתפתה לכתוב ביומן .

פתחה את הדלת ליום חדש .

ולמטלה חדשה .

המשך יבוא .........

 

 

 

 

 

לפני 5 שנים. 10 באפריל 2019 בשעה 17:02

היה נחמד , ונגמר 😘

 

לפני 5 שנים. 3 באפריל 2019 בשעה 20:31

אליזבת הובילה אותה אל תוך המספרה וסגרה את הדלת , רעש הדלת הנטרקת קלות אל המשקוף זעזע אותה .
היא השתנקה לרגע ובטנה התהפכה בקרבה , זה לא היה פרפרים בבטן אלא יותר כמו כוורת דבורים .
וכל מה שעבר לה בראש זה המשפט שלו " חדש ומרענן " מה זה אומר קיבינמט?
מה יהיה בסוף?

איך אלך מחר לעבודה?

ומה יגידו ?

מה אני אענה ? וככה המחשבות הציפו את ראשה עד שלא שמה לב לשערותיה השחורות מתקצרות ונושרות ברכות על כתפיה ועל הרצפה מסביבה .

פתאום קולה של אליזבת קטע את מחשבותיה בהקיץ והיא קלטה את דמותה במראה .
עיניה נפערו ידה כיסתה את פיה התמהה , יבבה חרישית יצאה מפיה .
ברגע אחד החיוך של אליזבת נמחק והפך לפרצוף מודאג , " מה קרה מותק ?! את לא אוהבת ? "

היא הביטה על אליזבת ודמעות מתחילות לזלוג על לחייה , היא קמה וחיבקה את אליזבת בצורה שלא עשתה מעולם , תודה  !!!

"הוא" יהיה מאושר זה חדש ומרענן באמת !!!
אבן ירדה מליבה של אליזבת המופתעת , כל כך מופתעת שלא טרחה לשאול למה ומי זה "הוא" המאושר ?
בואי חמודה אחרי שהורדת לי את הלב בואי נשתה משהו ונעבור לטיפול הקוסמטי שלך יפיפייה .

הכינוי יפיפייה העלה בה חיוך מבויש .
מה את שותה שאלה אליזבת , שחור או נס ?
תה או מים בבקשה ענתה .
תה ? מה את חולה ?! שאלה אליזבת בפליאה .
השאלה הזו שרודפת אותה תמיד לא פסחה עליה גם פה ומייד היא שלפה את אותה תשובה מכובסת.

לא חולה אבל זה מה שאני שותה , תה חלש מעט סוכר תודה .
אליזבת הכינה לעצמה אספרסו חזק ולה את התה חייכה ואמרה לה אני עוד אלמד אותך לשתות .

דוואי , נתחיל את הטיפול אמרה אליזבת ובמומחיות ומיומנות סידרה מרטה שייפה עד שהגיעה לשלב הסופי .
פנתה אליה ואמרה תבחרי גוון ללאק של הציפורניים  .

היא  היססה מעט ולבסוף פנתה לאליזבת בחיוך מבויש , חדש ומרענן , ספק ענתה ספק שאלה בטון מתנצל  .

אליזבת חייכה והביטה עמוק אל עיניה , הפעם אני אלך אתך על הקלסי , נעשה לך פרנצ' לבן ... בפעם הבאה אני מתאימה לך את הלאק לגוון של הפס בשיער .

לאחר זמן מה שסיימה את עבודה , אליזבת קמה והעמידה אותה מול הראי הגדול , 

מה דעתך מותק ? מספיק חדש ומרענן ? שאלה בחיוך ממזרי .


היא שתקה , העבירה יד בשיערה השחור הקצר .
בפס האדום שקישט את שיערה .
החליקה את ידה לפניה הנקיות ולגבותיה המשורטטות .
ופתאום עיניה צדו את ידיה וציפורניה המקושטות , זה היה לה מוזר מעניין ויותר מהכל מפחיד  .
היא הביטה באליזבת , חיבקה אותה .
תודה לך אליזבת , את מלכה ! 

אליזבת חייכה ,  וענתה אין ברירה  השם מחייב וקרצה לה .

היא יצאה מהמספרה , ושוב טריקת הדלת הקלה העלתה בה צמרמורת  . הביטה בשעון היד שלה וראתה כי כבר אחרי 8 בערב .
חיש הלכה היא  לביתה .

נכנסה לביתה וכמו כל יום הניחה את התיק במקומו המעיל בקולב הימני הנעליים בארון נכנסה להתקלח 5 דק בדיוק ויצאה לבושה בכותונת הפלנל העבה שלה .
מיהרה היא אל המכתבה , בער בקרבה הצורך לכתוב את ההתרגשות אשר עברה עליה היום ביומן שלה .
שלחה יד אל היומן הוציאה אותו ממקומו הניחה על המכתבה שלחה ידה אל העט וברגע אחד העט נשמט מידה .
המעטפה של המשימה הייתה מולה ונזכרה  היא בדבריו כי אסור לה לכתוב ביומן .
תחושת החמצה עברה בה ומחשבות כפירה נוראיות .


אני חייבת לרשום את שעבר עליי היום אמרה בקול .נו בבקשה למה אסור לי יבבה אל המעטפה כאילו הוא מולה . לבסוף אספה את עצמה  , החזירה הכל למקומו הכינה לעצמה כוס תה חלש והוציאה את המעטפה הבאה .

לקחה לגימה מהתה העבירה יד בשערה נשימה עמוקה ופתחה את המעטפה והחלה לקרא .

" כל הכבוד יקירתי , אומרים שהצעד הראשון הוא הכי קשה .
ובכן זה נכון במידת מה אבל הבאים אחריו יהיו יותר מתישים  .......   "

המשך יבוא .

לפני 5 שנים. 3 באפריל 2019 בשעה 4:11

לפני 5 שנים. 29 במרץ 2019 בשעה 20:51

לאחר לילה של שינה קצרה קלה ומלא בשברי חלומות צלצול השעון גאל אותה והיא הקיצה לבוקר חדש .

גשם חזק התדפק על החלונות והעולם בחוץ נראה כאילו מחול השדים שהיה במוחה כל הלילה השתלט על הכל .

מחממת מים לכוס התה שלה מצחצחת שיניים שוטפת פנים בזריזות ובדייקנות האופיינית לה .

פושטת את כותונת הפלנל מעליה ולובשת את בגדי החול שלה לקראת עוד יום עבודה .

מכינה את כוס התה ויושבת אל המכתבה שלה , מדליקה את האור הקטן מביטה במכתבה ועינה קופאות .

דקה ארוכה היא איננה זעה ממקומה ועינה ממוקדות במעטפה שעליה כתוב "המשימה , ממני אלייך "

 

מחשבות כפירה ממלאות את ראשה , לגרוס את המעטפה ותכולתה ולהמשיך בשגרת החיים שלה ?

או לפתוח אותה ולהיכנס למקום שאיננה יודעת איך תצא ממנו .

לוגמת מהתה , שולחת יד אל היומן .

נזכרת כי אסור לה לכתוב , עינה מבולבלות לרגע כבר למעלה משני עשורים שכל בוקר היא כותבת ליומן את הבוקר טוב שלה ופתאום אין היא יכולה לעשות כן , תחושת אי יציבות ממלאת אותה .

 

קמה ,עוטה על עצמה צעיף שחור ומעיל שחור נועלת את נעלי העור השחורות שלה לוקחת את המטרייה השחורה עם התיק גב השחור והולכת לכיוון הדלת .

דמותה שמשתקפת במראה בדרך עוצרת אותה , היא מביטה ארוכות בדמות החיוורת לבושת השחורים .

נעצבת .

לא קל להודות שאני "תקועה" אומרת לדמותה במראה , הנה בוקר בלי היומן שלי אני כבר מבולבלת וכעת שאני מביטה בעצמי אני רואה צל מהלך .

חוזרת למכתבה מניחה את התיק ומושכת אליה את המעטפה .

 

לוקחת נשימה עמוקה .

ברק מבריק ומיד אחריו רעם מחריש אוזניים מטלטל את החלונות בדירה ואת לבבה , מיד לאחר מכן ברד דופק בחוזקה על החלונות והרוח שורקת ומייללת .

הטבע משקף לה את נשמתה , וברגע אחד של סערה היא עוצמת את עיניה ופותחת את המעטפה .

 

לקחתי את המשימה אומרת לעצמה .

פורטת את תכולתה בזריזות ומיומנות של פקידה במשרד הנהלת חשבונות .

"שלב1: ההכנות למשימה " זו המעטפה שלה לבינתיים נוטלת אותה , את שאר השלבים מכניסה למעטפה החומה ושמה בפינת המכתבה .

 

פותחת את המעטפה , וקוראת בהתרגשות מהולה בפחד .

 

" שלום לך יקירתי .

אני שמח שהסכמת לקחת את האתגר הזה , אני בטוח שעבר עלייך לילה קשה ללא שינה טובה .

לצערי התקופה הקרובה תתאפיין בהרבה לילות כאלו .

מה גם שאסור לך לכתוב ביומנך , את אמורה כבר בימים הקרובים להיכנס לקריז כמו של נרקומן בגמילה .

שזה יקרה ותראי שאת לא יכולה להתמודד עם העניין יש 3 מעטפות שכתוב עליהם "אדולן" בכל אחת מהם יש משהו בשבילך שיהווה תחליף לסם שלך , לכתיבה ביומן .

 

המטלה הראשונה שלך :

1. תקבעי לך תור לסלון יופי שונה מהמספרה של שולה .

את נכנסת לשם ואומרת לספר/ית שתעשה לך משהו חדש ומרענן , תני להם יד חופשית .

משם את ממשיכה לקוסמטיקאית לטיפול מקיף .

כולל פדיקור מניקור , וכשהיא שואלת אותך איזה צבע לק , את עונה מה שהולך היום .

 

2. שאת חוזרת הביתה תקני לך תריסר ורדים אדומות ושימי אותם על השולחן בסלון .

 

לאחר שתסיימי את החלקים האלו תמשיכי הלאה להמשך שלב ההכנות , הוא עוד ארוך .

כמו שנאמר לך קודם , אסור לך לקרא מה הלאה כל עוד לא ביצעת את המשימה על הצד הטוב ביותר ואם לא ביצעת או החלטת לפרוש עלייך לגרוס את תכולת המשימה לחלוטין .

בהצלחה ."

 

היא הניחה את ידיה על עיניה כאילו לא רוצה לפקוח אותן , כמו ילדה קטנה שעוצמת את העיניים וחושבת שהיא בלתי נראית .

לבסוף פקחה את עיניה אזרה אומץ ויצאה בשתיקה רועמת מהבית מוכנה לסערה שמתחוללת בחוץ .

אך הפתעה עמדה מבעד לדלת שאשר היא פתחה אותה .

עיניה האדומות מהדמעות הוכו בסנוורים מהשמש שפילחה את העננים והשתקפה בבוהק על המדרכות הרחוצות ועל השלוליות .

 

הביטה מסביב ריאותיה נמלאו אויר נקי ותקווה חדשה .

לראשונה מזה הרבה זמן היא ידעה שלא תחזור הביתה בשעה הקבועה , בדרכה לעבודה חלפה על פני סלון יופי חדש שנפתח לא מזמן ופתאום רק היום היא שמה לב באמת לקיומו .

בעלת המקום בחורה נאה גבוה עם שיער שחור קצר ועיניים כחולות עמוקות וחודרות יושבת לשולחן הקטן שבכניסה עם קפה חזק וסיגריה .

היא מביטה בה וזו שולחת אליה "דוברה אוטרה" . היא לרגע מתבלבלת וענה בהיסוס בוקר טוב .

לאחר שהתעשתה שואלת בגמגום קל , אפשר לקבוע תור לערב , ובעלת המקום עונה לה כן בכיף אני פה עד 8 מה את צריכה ?

 

שתיקה .

אני רוצה משהו חדש ומרענן !

בעלת המספרה חייכה עם עיניה הכחולות . יופי תבואי ב 5 אחרי העבודה אני כבר אחשוב על משהו .דסוידניה .

 

היא המשיכה לעבודה לעוד יום שגרתי  כלפי חוץ ולזרמים ומחשבות פנימיות שהיא לא הכירה לפני.

יום העבודה חלף ביעף .

והנה השעה דקה ל 5 והיא ניצבת מול דלת הסלון יופי .

בעלת המקום מביטה בה , מביטה בשעון מחייכת ואומרת לה .

את סובייטית הא , דייקנית כמוני.

מחבקת אותה כאילו מבינה מה עובר עליה אני אליזבת בואי יש לי חדש ומרענן בשבילך .

את רוצה עוד משהו חוץ מהתספורת יקירה ?

כן אני צריכה גם טיפול קוסמטי ופדיקור מניקור ענתה .

 

אליזבת חייכה , יופי אדאג לך להכל .

יש משהו ספציפי או גם חדש ומרענן ?

היא חייכה נבוכה , בטנה התהפכה בקרבה .

חדש ומרענן אליזבת , חדש ומרענן .

עיניה של אליזבת הוארו בשמחה , נו קדימה דוואי דוואי אני אוהבת ראש שלך קדימה לעבודה ..........

 

המשך יבוא .....

 

 

  

לפני 5 שנים. 22 במרץ 2019 בשעה 21:27

 

 

"יומני היקר שלום רב .

הדייט האחרון היה זוועה ! אבל עם זאת העובדה שהיה במרחק שעה וחצי נסיעה מהבית נתן לי זמן לחשוב .

אז אפשר לומר שהפקתי תועלת מהערב הזה  .

הבחור שנפגשתי עימו אמר לי שאני "תקועה " , והוא לא הראשון שאומר לי את זה וזה מתחיל לעצבן .

כן אני פרפקציוניסטית מה לעשות ?!

 

עם השאלה הזו נסעתי שעה וחצי ו..... , 

 האמת שאני מפחדת להעלות על הכתב את מחשבותי , אם אעשה כן יומני היקר הדבר ייתן להם תוקף מוחשי ."

 

(לוקחת עוד לגימה מהתה , ומביטה ארוכות במסך ומחול של שדים מתחולל בתוכה .
עיניה סורקות את המקלדת בניסיון לחפש את התו הבא את הדרך להתחמק מלכתוב את מחשבות "הכפירה" שלה במערכת האמונות שלה .

לבסוף התה נגמר , אין לאן לברוח היא לוקחת נשימה עמוקה מתכוננת לקפוץ אל המים הקרים בין השורות .

מתכוננת להתחייב למה שהיא התחמקה ממנו כבר שנים .....וחוזרת לכתוב ")

 

" יומני היקר , תסלח לי אבל החלטתי לבצע את המשימה שלו !!!

אחרי הדייט הזה הבנתי שדחיתי את האבן בוחן הזו מספיק זמן ועלי להרים את הכפפה ולעמוד מולו ולומר ביצעתי או נכשלתי .

לא עוד לומר דחיתי , נגמרו הדחיות .

אני מתכוונת לבצע את המשימה שלו , תאחל לי בהצלחה יומני היקר .

עד שאסיים את המשימה אסור לי לכתוב אליך וזה יהיה לי קשה מאוד אתה הולך איתי כבר למעלה משני עשורים , שיהיה לנו בהצלחה ."

 

(  סגרה את המחברת ועם צליל  המחברת שנסגר עברו בה זרמים של פחד וסקרנות חוסר איזון מסויים .

קמה והניחה את המחברת במדף לצד אחיותה הממוספרות , ניגשה אל המגירה הניחה את ידה על הידית ונשימתה נעתקה ממנה .

הגיע הזמן לפתוח את המגירה ולהוציא את המשימה שחיכתה לה כבר הרבה זמן .

עיניה נעצמו ודמעות של פחד של התרגשות החלו להציף את ריסיה , וכאשר היא הרגישה את הדמעות על לחייה מיהרה למחות אותם.

ובמחי יד כמו שמורידים פלסטר פתחה את המגירה ....

 

ושם בתוך המגירה שכבה לה בשקט מעטפה חומה עבה , ובמרכזה כתוב בעט כחול .

המשימה , ממני אלייך .

ולמטה בקטן - בהצלחה .

 

כאשר הוציאה את המעטפה העבה מהמגירה ,מחול השדים בראשה פסק  ברגע .

היא טיפוס משימתי פרפקציוניסטי וכעת יודעת היא  שלקחה על עצמה משימה והיא מחויבת לבצע .

ישבה אל המכתבה שלה פתחה את המעטפה בנשימה כבדה והחלה לקרא...." )

 

"שלום לך .

אז לבסוף החלטת להרים את הכפפה ולבצע את המשימה , כל הכבוד .

עצם ההחלטה היא כבר צעד גדול עבורנו .

 

כעת אתאר בפנייך את תוכן המעטפה ומבנה המשימה שהסכמת במודע לקחת על עצמך .

 

חלק 1 : ההכנות .

כל הדברים שתצטרכי לקנות , להכין , להתכונן לקראת ביצוע המשימה .

בשלב זה זה החלק היחיד שמותר לך לקרא ולבצע בצורה מדויקת .

חלק 2 : תיאור המשימה .

פה תקבלי הנחיות היכן ומתי לבצע את המשימה שלי .

חלק 3 : המשימה .

חלק זה מורכב מכמה שלבים שכל אחד מהם במעטפה נפרדת , אסור לך לפתוח מעטפה לפני שסיימת לבצע את הקודמת !

אני יודע שהחוסר ידיעה יהיה לך קשה תתמודדי או שתכשלי .

חלק 4 : סיכום .

וביננו זה החלק הכי קשה במשימה שלי אלייך .

 

כעת לפני שאת פותחת את המעטפה הראשונה של חלק 1 , סגרי את המעטפה והניחי אותה בפינת המכתבה .

חכי לבוקר היום הבא , תשני על זה .

אם בבוקר תחליטי שאת לוקחת את המשימה זה יהיה בדעה צלולה ומלאה ועל כן אני נותן לך מפלט אחרון .

היה ובחרת לא לקיים את המשימה עלייך להשמיד במיידי את כל תוכן המשימה ולא תצטרכי להתמודד איתה יותר לעולם .

אם והחלטת בצורה צלולה ומודעת לקחת על עצמך את המשימה את תתחילי מייד את ביצועה .

 

היה ונכשלת או שבחרת לפרוש באמצע , עלייך להשמיד את כל השלבים שלא בוצעו לאלתר .

 

כעת יקירה סגרי את המעטפה , נתראה בבוקרו  של יום או שנפרד לעולמים ."

 

נ.ב

אסור לך לכתוב ביומנך מעכשיו ועד תום המשימה או פרישתך ממנה , תהיא חזקה .

 

( היא מיד עשתה כדברו , ופנתה לעיסוקיה אך המחשבה והרצון לקרא עוד ולהתחיל לבצע במיידי את המשימה שקיבלה ולקחה על עצמה שיגעה אותה .

לבסוף פנתה למיטתה פשטה את בגדי החול מעליה  קיפלה אותם יפה הניחה על השידה לבשה את בגד השינה שלה מפלנל עבה כיבתה את האור נכנסה למיטה אך השינה לא נחה עליה וראשה המשיך במחשבות עד לשעות הקטנת של הליל......)

 

המשך יבוא ....

 

 

 

 

 

 

לפני 5 שנים. 19 במרץ 2019 בשעה 20:18

אדוני הרופא , תביט בי במקום במסך המחשב . המחשב בריא אני החולה .


אדוני הרופא , תדרוש בשלומי בבקשה לפני שאתה דורש את כרטיס החבר בקופח.


אדוני הרופא , אל תטפל בתסמינים שיש לי בבקשה תטפל בגורמים שלהם .


אדוני הרופא , תציע לי את הטיפול שמתאים לי ולא את הטיפול שמתאים לחברת התרופות שלקחה אותך לנופש בחו"ל .


אדוני הרופא , אני אמנם לא הכי ברור ואולי מעט לחוץ ולא בפוקוס אבל תקשיב לדבריי אני חי עם התסמינים 24 שעות ולפעמים כבר שנים . בבקשה אל תבטל אותי .


אדוני הרופא , אתה מלומד ובעל רמה אקדמית גבוהה . אבל בכיתה י' לימדו אותך על חטא היוהרה אל תשכח את השיעור הזה בבקשה .


אדוני הרופא , תזכור שאני לא אוסף של איברים אלא מכלול שאחד תלוי ומשפיע על השני.


אדוני הרופא . תזכור שלמכונה שמולך מעבר לחומרה לגוף משודכת תכנה הרגש . גם במחשב את יש תקלה בתכנה היא משפיעה על החומרה . אל תפריד בין השניים .


אדוני הרופא , אותי לימדו בצבא אם יש ספק אין ספק ואני מקווה שגם אותך . אם יש ספק לחולי כלשהו תתן את הבדיקה גם אם היא יקרה ואולי לא נעימה וגם אם יש ספק.... אז נשלול אותו .
אדוני הרופא . לפני שאתה נותן לי מרשם לסם שיעזור לי בתסמין אחד בבקשה תחשוב אם הוא יעורר תסמין אחר . אם הוא יגרום לי להתמכרות או לפגיעה במשהו אחר במכלול.


אדוני הרופא . תבין אני מפחד . מפחד מחיידק קטן אל תזלזל בפחדיי הם אמיתיים כמו הכאב .


אדוני הרופא , אל תטפל בהדמיה תטפל בי .


אדוני הרופא , תזכור אנחנו מכונה דינאמית . הבדיקה שעשית לפני כמה ימים כבר לא בתוקף.


אדוני הרופא , תזכה בכבוד וביקרה בגלל מעשייך לא בגלל התואר שרכשת .


אדוני הרופא , אני יודע שהילדה שלי משתוללת ולא נותנת לך לסיים את הבדיקה ובחוץ יש תור ארוך . תזכור אנחנו באמת לא רוצים לבוא אלייך אבל אנחנו חייבים זה לא בכוונה .


אדוני הרופא . אם אישתי רוצה ללדת בלי זירוזים והתערבויות תזכור שיש לה שם שנתנו לה הוריה ולא הזאת שמסרבת לקבל זירוז.


אדוני הרופא . שאתה רודה באחות שלימינך אנחנו רואים את זה מהצד וזה אולי מנפח לך את האגו אבל לא מוסיף לך כבוד ! 


לסיכום אדוני הרופא .
אמנם זו הפרנסה שלך אבל אני מאחל שתשאר ללא לקוחות ותמשיך להתפרנס בכבוד .
תזכור את שבועתך , תזכור שכולנו בני אדם לא מכונות ולא אלים , כן אדוני גם אתה לא מכונה ובטח שלא אל  .

ושתהיה לי בריא .