הבלוג של Daave

יש שירים שמלווים אותי לא רק בגלל הקצב או המלודיה, אלא בגלל התחושה שהם מצליחים לתפוס משהו עמוק בפנים מצב שמילים רגילות לא תמיד מצליחות לתאר. Supreme של Robbie Williams הוא כזה.
כשאני שומע את הפזמון:
“Cause you are supreme, supreme”
אני לא שומע רק אהבה רומנטית. אני שומע הכרה הכרה בכוח שקט, נוכחות שאינה זקוקה להוכחות, סדר שמגיע ממי שיודעת להוביל. יש משהו בנוכחות שלה שמסדר את הדינמיקה סביב, ובו זמנית מאפשר לי להיות מדויק עם עצמי, לבחור את מקומי בלי מאבק מיותר.
השורה:
“Oh what are you really looking for?”
.לא נשמעת כאן כשאלה שמטילה ספק או מבקרת. היא פשוט מזכירה לי לעצור ולהסתכל פנימה להבין מה אני באמת מחפש. לא עוד קשר שטחי או רגעי, אלא משהו שממלא אותי מבפנים, קשר שבו שני הצדדים יודעים מי הם ומה הם נותנים אחד לשני. מישהו שיודע מי הוא, ומי שמולו גם מבינה את עצמה, יודעת מה היא נותנת וכיצד נוכחותה משנה הכל.
החיבור בין המילים “Hold out your hand, I’ll be there” לבין התמונה הזו מראה על סוג של כוח שלא צריך להכריז על עצמו. זה לא שליטה רועשת זו שליטה שנעשית מתוך יציבות פנימית. היא מאפשרת לצד השני לגלות את כוחו דרך הבחירה להיות שם, להיות נכון, להיות ממוקד. זו דינמיקה של תנועה פנימית שמתחברת בצורה טבעית למי שיודעת להחזיק מקום.
מה שמייחד את השיר הזה הוא שאי אפשר להפריד בין ההכרה בכוח לבין הבחירה האישית שלי. הכוח שלה לא דוחק אותי, אלא מזמין אותי למקם את עצמי בצורה שמכבדת את שנינו. זו תחושה נדירה למצוא את מי שמסוגלת להחזיק מרחב כל כך יציב, ועדיין להשאיר מקום לדינמיקה שלנו, לחיבור, למשיכה.
כל החזרה על “you are supreme” לא נשמעת לי משעממת או חוזרת על עצמה היא מחדדת את ההבנה, היא מדגישה את הערך שלה, את נוכחותה, את השליטה השקטה שמובילה את הכל. זה לא עניין של מי שולט או מי נשלט; זה עניין של הכרה במרחב הנכון, בסדר הנכון, ובדיוק שבו הדברים קורים.
אני מתחבר לשיר הזה כי הוא מזכיר לי את המקומות שבהם אני רוצה להיות במערכות יחסים שבהן יש תנועה מדויקת, סדר רגשי, הבנה עמוקה, ושולטת שיודעת מה היא רוצה ומה היא נותנת. לא מתוך דרמה או דרישה, אלא מתוך נוכחות.
מי שמזהה את הקריאה הזו, בדרך כלל מזהה גם את מי שכתב אותה.
ומי שמרגישה חיבור למשהו כזה, וסקרנית לשמוע איך אני מביא את השיר לחיים מוזמנת לשלוח לי הודעה בפרטי ולשמוע את הביצוע שלי.