צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חתול מעורר

הגיע הזמן להתעורר. שוב. מיאו
לפני שנתיים. 11 בנובמבר 2022 בשעה 17:21

מאז שחזרתי לגור בארץ, אי שם ב2004, לא יצא לי להיות הרבה זמן רצוף רחוקה מהבית.

לא כשהייתי נשואה

לא כשהייתי גרושה

לא כשהייתי בזוגיות

וגם לא כשהייתי חופשיה.

 

מחרותיים סוגרת שבועיים. וייקח עוד זמן עד שאחזור.

 

והגעגועים....

אז לפחות עם הילדים יש תקשורת אבל מה עם שאר הדברים?

המיטה שלי

החתולים שלי

הכלבה שלי

ג'וני שלי

הדובים שלי

האסלה שלי

האמבטיה שלי

כוכבה שלי

כן כן, לעבודה שלי

למסיבות

לחדשות בעברית

לאחותי הקטנה ולבחיר ליבה

לשמש החמה

לפתי בר על הבוקר 

לשמוע עברית מסביבי

וכמובן

מתגעגעת נורא לג' שלי, לחיבוק העוטף שלו, למגע, לתשוקה...

 

יאללה, מיציתי.

רוצה כבר הביתה.

 

פרנקנכוסית הינה אוטוטו מגיעה.

 

לפני שנתיים. 9 בנובמבר 2022 בשעה 19:12

מכינים נס חם, יוצאים החוצה (מזרח אירופה) לסיגרייה וכשמסיימים את הסיגרייה מוודאים שהאצבעות לא נשרו מהקור, חוזרים פנימה והינה קסם - הנס החם הפך לאייסקפה!

 

בררררררררר

מתגעגעת לחורף הישראלי.

לפני שנתיים. 9 בנובמבר 2022 בשעה 19:08

ונופל לי לידיים אחד שמזלזל במה שרשום בפרופיל שלי😈😆😆😆

לפני שנתיים. 8 בנובמבר 2022 בשעה 3:15

 

לפני שנתיים. 7 בנובמבר 2022 בשעה 13:01

בכניסה

 

במטבח

 

בסלון

 

בחדר

לפני שנתיים. 7 בנובמבר 2022 בשעה 7:55

לפני שנתיים. 7 בנובמבר 2022 בשעה 3:05

סיפור שקרה לפני זמן מה (תקופת הא.א.ב.ן) ופורסם לאחרונה בפלטפורמה אחרת.

מאוד התרגשתי לקרוא איך הכותב תיאר אותי:

"....אישה בעלת מידות מושלמות
195 ס"מ גובה, 21 מהם נעלי עקב מרהיבות, מצופות ויניל
מבנה גוף מדוקק
מותן צרה צרה
ישבן רזה, קטן
רגליים ארוכות ארוכות
עיני ערפדה, כחולות כחולות
שדיה חנוטים בחליפת ויניל שחורה
מיני ויניל שחור
גרביונים שחורים
זו הליידי
מחייכת אלי
כך היא קיבלה את פני...."

לפני שנתיים. 6 בנובמבר 2022 בשעה 20:28

א

 

אני מאוד אוהבת את התמונה הזאת שלי.

תמונה שבה רואים שאני כבר לא צעירה.

מוצא חן בעיניי האופן בו אני מתבגרת, משתבחת משנה לשנה.

לפני שנתיים. 5 בנובמבר 2022 בשעה 18:26

שבת לפנות בוקר, כולם פה ישנים

אומנם ארבע בבוקר

אך אני כבר עם החלוק והכפכפים

מדדה לאיטי במסדרון הרחב, לאט לאט, צעד אחרי צעד, נחושה להגיע עד למיחם ולמזוג לעצמי שתיה. מהרהרת אם לצאת ולנסות ולעשן סיגרייה.

בחדרים יש פה מרפסת בשביל זאת המטרה.

הכאבים....

מילא הכאבים מהניתוח אבל הגב, הצאוור, העורף - אני לא רגילה לשכב כל כך הרבה בלי תזוזה. 

עדיין מפחדת להסתכל כדי לא להבהל מהתוצאה. יכול להיות שהיום כבר לא תהיה לי ברירה.

לבטים אם להשאר פה עוד יום או שמה מיצינו ויהיה לי יותר טוב ונעים בבית.

 

שבת בבוקר, לפני שבוע היה הרבה יותר נעים.

 

לפני שנתיים. 5 בנובמבר 2022 בשעה 9:22

אז כן, אני לא מעט שנים פה,  בניק המקורי (ליידי אלכס) כבר מ2008.

בכוונה נמנעת מהכרויות אמיתיות בדרך כלל, אבל לעיתים כן יוצרת קשרים שנשארים במציאות לשנים.

הצלחתי להרוויח פה חבר או שניים לחיים.

אבל פייר,

לא ציפיתי לכזה מבול של דאגה ואהבה בפרטי, לאור כל הפוסטים האחרונים שלי.

אז תודה רבה לכם אנשים באמת יקרים.

אני אחרי ובאמת בסדר.

אוטוטו חוזרת.

משודרגת.