חתול מעורר

שבת לפנות בוקר, כולם פה ישנים

אומנם ארבע בבוקר

אך אני כבר עם החלוק והכפכפים

מדדה לאיטי במסדרון הרחב, לאט לאט, צעד אחרי צעד, נחושה להגיע עד למיחם ולמזוג לעצמי שתיה. מהרהרת אם לצאת ולנסות ולעשן סיגרייה.

בחדרים יש פה מרפסת בשביל זאת המטרה.

הכאבים....

מילא הכאבים מהניתוח אבל הגב, הצאוור, העורף - אני לא רגילה לשכב כל כך הרבה בלי תזוזה. 

עדיין מפחדת להסתכל כדי לא להבהל מהתוצאה. יכול להיות שהיום כבר לא תהיה לי ברירה.

לבטים אם להשאר פה עוד יום או שמה מיצינו ויהיה לי יותר טוב ונעים בבית.

שבת בבוקר, לפני שבוע היה הרבה יותר נעים.