האוסף ממשיך במשרד
חתול מעורר
הגיע הזמן להתעורר. שוב. מיאושבת בבוקר וגם אני ישנה.
לשם שינוי, אפילו הכלבה לא מפריעה.
איזה לילה מפתיע ונפלא היה
שהחל בהפתעה גמורה.
מתקרבות למועדון, קולטת אותו נשען על המעקה ונשמתי נעתקה. נזכרת בהלם שתקף אותי כשראיתי אותו במקרה לאחרונה עם החברים שהיו איתי.
הרי הסתמסנו לא מעט באותו יום. מנסים למצוא זמן להפגש. אני נעולה לצאת למועדון והוא מדיי עייף.
הוא כזה גבוה ומרשים. שלווה עוצמתית שעוטפות אותו בהילה של מי שמקנה בטחון. מבט ממוקד, צייד, מרוכז כולו בטרף שמתקרב.
מאותו רגע הכל כבר קיבל משמעות שונה.
עושה לו סיור הכרות במועדון, מדליקה אותו בסיפורים, והוא מדליק אותי במגע החזק שלו. מזיזה את הגוף, רוקדת, מתפתלת כשהוא מניף אותי בקלילות ומושיב על חלציו, שהבליטה שבהם מורגשת בענק.
באזור השמח, באחד הכוכים, מחליטים להשמיד את הגרביונים שכה מפריעים, ואני נספחת איתו לריגושים חדשים. איברו המושלם מוכן למשימה ואני נכנעת בהנאה עצומה.
מתנתקת מהקהל ומתמסרת לעוצמה. יודעת שלא חסר עיניים שצופות בנו וזה אכן מוסיף לחוויה. נזכרת איך אי שם לפני יותר משלוש שנים, שבהם נספחתי עם החתיך בג'קוזי במסיבה....
מלווה אותי לרכב. מתחבקים חזק חזק ונפרדים.
כל הדרך הביתה, אני די בעננים.
מגיעה הביתה, מתפשטת ונכנסת למיטה.
הריגוש מהלילה עוד מורגש בי חזק ולכן מוצאת את עצמי מושיטה יד לצעצוע האהוב שלי....
שבת בבוקר
גם אני בין אלה שישנים❣
ביומיים!
(הוילג", הפמדום ואלקטרז לקינוח)
ולחשוב שאני מתקרבת ל50....
ותודה לנשלט האינטיליגנט שראג לשמלה ולנעליים בצבע זהב ❤🧡❤)
בעבר הייתי נגד נעלי הגומי המכוערות בטירוף.
עם הזמן למדתי להנות מהיתרונות שלהם וכשבשנים האחרונות כמעט תמיד עם קרוקס ורוד בבית או ליד.
בתקופה האחרונה אני סובלת מהאצבע הקטנה של רגל ימין ולכן לא יכולה לנעול נעלי עקב או בכלל נעליים שעלולות ללחוץ על האצבע.
אז השבוע החולף היה אולי הכי מאתגר שלי עד היום:
להצליח להתלבש מכובד לעבודה למרות שאני עם קרוקס וורודים.
וכמובן ש.....
הצלחתי!
חבל שלא צילמתי כהרגלי בעבר (עם גודל התפקיד גם גדלה האחריות וקטן הזמן הפנוי שלי, גם בבקרים). בהחלט היה שבוע מאתגר!
עוד לילה לנצור.
איך לעזזאל מתחילים את היום עכשיו?..
(עושים מקלחת טובה, בוחרים משהו שמח אנרגטי ושמח ללבוש, נוצרים היטב את החוויות הטובות מהלילה והיידה מתחילים לספור את השעות עד סוף היום.....)
"....תקשיבי למה את חושבת שהסופש הזה היה בריחה? בגלל שחגגתי את החיים והייתי כל יום במסיבה אחרת?....."
אני בצקום הכי טוב ושלם שהייתי בו מזה שנים.
אני עפה על זה שלא הייתי תלויה באף גבר לצאת לאיזה מסיבה שרציתי ונהנתי בעיקר מהפשטות של לרקוד.
אני עפה על זה שקיבלתי שבוע שעבר מקום חניה משלי בעבודה (סטטוס שוואלה לא ציפיתי לו! כל כך מוקדם, התרגשתי).
אני עפה על מי אני כיום ועל הדרך שעברתי ובזכותה אני גרסה משודרגת של הבסיס שבי.
אני עפה על העצמאות והחופש שלי.
אני עפה על החיצוניות שבי.
בקיצור אני בהיי מהחיים עצמם, ללא אלכוהול או סמים, וגם ברגעים הקשים אני כבר לא בורחת, גם אם זה נראה כך, אלה פשוט מתבוננת לתוך תוכי ומתמלאת בהיי טבעי.
"כתום, השמלה הזאת ואושר על הפנים, יפים לך והולמים אותך מאד👏"
קיבלתי מחמאה על השמלה שלבשתי אתמול למסיבה ונילית של שנות ה80 בהוד השרון.
יותר מוקדם כשדיברתי עם חברה, שהתפלאה שלא בחרתי ללכת למסיבה של הסין אטיקס, הסברתי לה שאני צריכה לגוון ולהחליף אוירה וקהל ומעל הכל לא בא לי על שחור....
גם ככה כבד לי ושחור בפנים, רוצה קצת צבע שיאיר לי את הפנים. שיביא איתו מילוי מתאים לכל אותם החורים שלאחרונה נפערים.
ההופעה נבחרה - נראית כמו גלידה אנושית בצבעים חדים של כתום וופוקסיה.
לאחר שסיימתי להתלבש, להתאבזר ואפילו להתאפר, הרגשתי איך הגוף מתחיל להטען.
בנסיעה למסיבה כבר רוח השטות משתלטת עליי והשירים ברדיו מקפיצים.
במסיבה היה תקליטן אורח בשם רונן נקש (מנגן קבוע בדאנג'ן) והעיף את הקהל בלהיטים מדהימים של שנות ה70-80-90. מזמן כבר לא נהנתי כך מריקודים. שיר אחרי שיר עד שלצערי מתחתי שריר ברגל ונאלצנו לסיים את הערב.
רוקדת לעצמי ומפזרת חיוכים. שקועה בכמה כיף לי, לזוז לפי המקצבים.
חזרתי מוקדם כי הותשתי ממש
אבל למיטה נכנסתי עם סיפוק מורגש.
עוד מועקה השתחררה
לא מעט הודות,
לשמלה הכתומה.
את הפוסט הבא פרסמתי בפייסבוק שלי לפני שעה קלה.
אין לו קשר לכאן אבל מנצלת את הבלוג שלי לעוד ערוץ לפרסום הנושא.
בצע כסף על חשבון ניצול מצב רפואי.
אתמול הייתה הופעה מיוחדת ויחידה. מופע מחווה למרסדס סוסה.
רכשתי כבר מראש שני כרטיסים להופעה - מתנה לחבר טוב.
בבוקר הוא מודיע לי שאינו במצב גופני. אפילו לקום מהמיטה זה משימה מאתגרת ומאוד מאוד קשה.
בצער רב הבנו שהוא לא יצליח להנות מהמתנה המופלאה שקיבל ממני.
ניסיתי בבוקר לתפוס מישהו בחברת "לאן כרטיסים" כדי להסביר את המצב אך האפשרות היחידה זה לתקשר איתם בווטסאפ.
התשובה האוטומטית שהתקבלה זה שבמידה ויש עדיין 7 ימי עסקים לא תהיה בעיה לבטל.
ההופעה בערב, כבר זמן צהריים, ואני בתחינה מסבירה את המצב האישי של בעל הכרטיסים - שהוא בעל מחלה שלעיתים מרימה ראש ומשביתה ובצער רב זהו הסטטוס כרגע ומבקשת שוב ושוב שתתבטל העסקה.
זוהי הופעה מבוקשת, כבר לפני עשרה ימים בקושי היו כרטיסים! בטוח ימצאו למי למכור את המושבים.
ביקשתי אפשרות לזיכוי או להחליף לתאריך אחר של הופעה,
אך הם בסירוב אטום, ממשיכים להתעקש שאין ביטול או החזרה.
ואני תוהה לעצמי,
היה שווה לחברת הענק "לאן כרטיסים" "להרויח" מעל 500שח, מאדם פרטי, ובתמורה להציג את הפרצוף הכה אטום לאנשים נכים ועם מוגבלויות ולמצבים לא צפויים.
חוסר האכפתיות, חוסר הרגישות ואפס חמלה, שבצער רב מאפיינים חברות גדולות ובעלי עסקים מאז תחילת הקורונה, תורמים היטב לחוסר הסבלנות ולאלימות שהולכת וגואה בארצינו הקטנה.
אני הפסדתי 500ש"ח
אבל חברת משרד הכרטיסים לאן - Leaan.co.il הרויחה חשיפה של אופי העסק שמגלגל כספים אסרונומיים (מי שלא מכיר את התעשיה הזאת מדובר על רווחים מטורפים מהופעות מוצלחות), גם בזכות אנשים נכים, וכשוצרת בעיה אין עם מי לדבר.
אנשים, מקווה שתחשבו שנית לפני שתזמינו כרטיסים דרך #לאן_כרטיסים.
תכלס הופעות ואומנים לא חסר. והיום אותו אומן מיוצג על ידי חברה אחת ומחר כבר אחרת.
האומנים שאותה החברה מייצגת צריכים להתבייש שמקבלים כסף מהם.
לא, לא הכל כסף בחיים.
חמלה, הבנה, רגישות, קבלה
של אנשים על כל הגוונים והצרכים
הן אבן הייסוד של חברה נכונה.
בצער רב
לאן כרטיסים, לא בזה דוגלים.
שישי בבוקר
חדשות הבוקר
חדשות ערוץ 2
סיון כהן-הכל כלול
חמש עם רפי רשף
כאן חדשות
יצאת צדיק
אמנון לוי
בית החייל תל אביב