חתול מעורר

"כתום, השמלה הזאת ואושר על הפנים, יפים לך והולמים אותך מאד👏" 

קיבלתי מחמאה על השמלה שלבשתי אתמול למסיבה ונילית של שנות ה80 בהוד השרון.

יותר מוקדם כשדיברתי עם חברה, שהתפלאה שלא בחרתי ללכת למסיבה של הסין אטיקס, הסברתי לה שאני צריכה לגוון ולהחליף אוירה וקהל ומעל הכל לא בא לי על שחור....

גם ככה כבד לי ושחור בפנים, רוצה קצת צבע שיאיר לי את הפנים. שיביא איתו מילוי מתאים לכל אותם החורים שלאחרונה נפערים.

ההופעה נבחרה - נראית כמו גלידה אנושית בצבעים חדים של כתום וופוקסיה.

לאחר שסיימתי להתלבש, להתאבזר ואפילו להתאפר, הרגשתי איך הגוף מתחיל להטען.

בנסיעה למסיבה כבר רוח השטות משתלטת עליי והשירים ברדיו מקפיצים.

במסיבה היה תקליטן אורח בשם  רונן נקש  (מנגן קבוע בדאנג'ן)  והעיף את הקהל בלהיטים מדהימים של שנות ה70-80-90. מזמן כבר לא נהנתי כך מריקודים. שיר אחרי שיר עד שלצערי מתחתי שריר ברגל ונאלצנו לסיים את הערב.

רוקדת לעצמי ומפזרת חיוכים. שקועה בכמה כיף לי, לזוז לפי המקצבים.

חזרתי מוקדם כי הותשתי ממש

אבל למיטה נכנסתי עם סיפוק מורגש.

עוד מועקה השתחררה

לא מעט הודות,

לשמלה הכתומה.