חתול מעורר

בוקר שקט והלב שקט.

ויודעת שזה השקט לפני הסערה.

הרי לא יכול להיות שהסכר לא יפתח באיזשהו שלב, מוזר לי וזר לי שיש כזה דילאיי הפעם.

כנראה אחת התוצאות של תהליך ההתגברות בשנה החולפת.

שוב אנוח קצת

שוב אפרוק קצת עול

וכשיגיע הזמן

שוב אצא למסע,

של אותה דרך לא קלה.

ואאחל לעצמי מזל

(כל השאר זו פשוט עבודה קשה 😉),

לפגוש אותו,

כי הוא עדיין מחכה לי שם.

וכשנפגש סוף סוף,

ברור שנדע.

אך בנתיים ממתינה לסערה שאוטוטו תגיע,

כי היה שם לא מעט,

תקופה מאתגרת וגם מאוד יפה וטובה,

ובלבי מודה לו

על כך, שמעל הכל,

נתן לי להכיר את עצמי.

היה טוב וטוב שהיה,

תודה ❤