חתול מעורר

בוקר,
פוקחת עיניים,
קמה מהמיטה לשירותים וזורקת עליי חלוק.
עירומה - חורף, איך?.....
מחייכת ונעצבת באחת.
נרדמתי עליו, על החזה הגברי שלו, שנחתם בבטן עם קוביות.
אני רוצה יותר ממנו...
אבל נהנית מאוד מכל רגע איתו,
הוא מפנק בלי סוף, במילים, במעשים, במתנות...
הוא מחבק, גם כשהוא לא לידי,
במילים הנכונות וגם בליטוף הנעים...
כשהוא מגיע, הבית והלב, מתמלאים באחת,
כשהוא עוזב נהנית לראות ולהרגיש
את שרידי הבלאגן של ליל אמש,
בחדרים
וגם בתחתונים....

וזה מורכב
אוףףףף
כל כך מורכב....
או בעצם זה די פשוט
Live till it last -
נכון?....

מחייכת מתעצבת.

יום נפלא בפתח.
בטוח!