סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חתול מעורר

הגיע הזמן להתעורר. שוב. מיאו
לפני שנתיים. 10 במאי 2022 בשעה 19:07

מ
ח
י
י
כ
ת
כתבתי לו  אחרי שיצא מהבית.
רגע אחרי התקשר
"רק רציתי לאמר שגם אני....."

=======

"יפה שלי, מתנצל, אבל שוב הקפיצו אותי.... לא נתראה הערב כמו שרצינו...."
הלב נחמץ....
המצב בארץ לוהט עכשיו וכתוצאה מכך אני בקושי רואה את הנמר שלי.
ככה זה כשהגבר שלך הוא איש כוחות הבטחון.
והפעמים שהוא מבטל ברגע האחרון הולכים ורבים בתקופה האחרונה. דווקא עכשיו כשהוסרו כל המכשולים מהצד שלי והקשר נוסק לשמיים, אנחנו נאלצים להסתפק ברגעים גנובים.
כל כך אוהבת את הבקרים שמתעוררים יחד - כמה הייתי חושבת עליו כשהייתי מתעוררת ולצידי הא.א.ב.ן, מפנטזת שהינה הנמר שלי מעיר אותי בנשיקה עדינה... לוחש על אוזני בוקר טוב אהובה, ומסיים בנשיכה.
המגע שלו מטריף....
נזכרת בפעם הראשונה שנגע בי...
ערב יום ראשון,  אחרי סופ"ש משמים עם ההוא,
אני בשמלה מנומרת ארווכה,  והוא בג'ינס וטי שירט.
יושבים אחד מול השני והמתח באויר עולה.
הוא מבקש ממני להתפשט.
ככה בישירות.
רתיעה ומשיכה בו זמנית, הציפו אותי.
מהרהרת לרגע ומשיבה בחיוב.
מסיימת סיגרייה ומישירה מבט: ביקשת ממני להתפשט ואתה נשאר לבוש?
מיד קם והתפשט.
לא נשארתי חייבת.

ליטופים ארוכים במגע משכר, ידיים מתערבבות ואיברים נצמדים.... צמרמורות של עונג וגלים של ריגוש.....
רציתי אותו בתוכי,
אך יותר מכך רציתי לנצור את הרגע הראשוני, של אותו מגע נעים בטירוף.

=====

"תפסו אותם! תתכונני,
אני בדרך!"

והחיוך חוזר!

באשיר - איזה כיף .
לפני שנתיים
הלן הדוב - לשמוע אותך מדברת כמו נערה שובבה עושה לי לחייך. שמחה בשמחתך. הזמנים הקשים יעברו.
לפני שנתיים
דנייאלה - הם בהחלט עברו :)
לפני שנתיים
דנייאלה - כשהלב מלא הגוף נהיה צעיר!
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י