לפני שנתיים. 16 במאי 2022 בשעה 4:37
"....אתה יודע מה הבעיה איתך? שלפעמים אתה מביא אותי לרמות שאני כבר לא מסוגלת ורק מתחננת בלב שתגמור כבר, אבל רגע אחרי שאתה הולך אני כבר משוועת לעוד..."
והבקרים שאחרי....
הבוקר היה אחד שכזה.
רגע אחרי שקמה - מרגישה:
את הגב, את הרגליים, את הברכיים.
הולכת לשירותים וכואבת
מלטפת בעדינות ומצטמררת.
מתבוננת במיטה הגדולה עם המצעים הסתורים ורואה בזכרוני את אותן תנוחות וזוויות בלתי אפשריות, באינטראקציה חייתית ללא מעצורים וללא עידון,
בפראיות מתפרצת בעוצמה,
כראוי לנמר הצעיר שהוא.
כאב ממכר
לא מהסוג המדובר פה לרוב
כאב אחר שאין לי איך להסביר
כאב מתוק, כאב טוב
כאב שמשאיר לי, פשוט רצון לעוד.
ומחייכת כשמתארגנת לעבודה
ומחייכת כשראשי תקוע במשימה
ומחייכת כשמבקרת בשירותים
ומחייכת כששולחת לך:
בוקר טוב יקר שלי. אני מפורקת, בקושי עומדת על הרגליים....
אוהבתך❣
