הקור המקפיא בשדה לעומת החום הישראלי הנעים שעטף אותי בחוץ כשחיכיתי לאוטובוס הפנימי לחניון.
עולה לאוטובוס עם התיק הקטן על הגב. האוטובוס עוצר בתחנה ומדלגת בקלילות לכוכבה שמחכה לי נאמנה אך מלאת אבק, מתניעה בקלילות ומדליקה סיגרייה.
הדרך הביתה רצה במהירות, כבישים ריקים של שעת לילה מאוחרת. החדשות ברקע ולא נעים בכלל מה שהלך פה בסופש שהייתי מנותקת.
נכנסת הביתה ושלושת החתולים צוהלים לקראתי. הם לא רגילים להעלמות ארוכה שכזו. יללות אושר ומאבק על ליטוף. כמה אושר החיה הזאת יכולה להכניס לחיים❣️ את הנסיכה אאסוף מחר מהבייביסיטר. גם אליה התגעגעתי, היא חסרה בקבלת הפנים השמחה הזאת.
מקלפת מעליי את הג'ינס שליווה אותי נאמנה מרגע תחילת הנסיעה ועד סופה. לובשת שמלת בית מרופטת ואהובה, מכינה קפה ונמרחת על הספה.
חיוך של סיפוק, של חוויה טובה.
נסעתי למטרה אחת אך הרווחתי חוויה. רגעים קסומים של קרבה חמה. המון שיח והמון שקט ושלווה. הכרות עם עולם שלישי וחיזוק הערכה לארצי ומדינתי. וכמובן המשך עבודה על העצמי שלי בסיטואציות חדשות/נושנות.
טוב לחזור הביתה.
עוד חלום שמתחיל להתגשם. מתרגשת. מאוד.
טוב לחזור.
