חתול מעורר

פוקחת עיניים ומושיטה יד לשעון. השעה שש בבוקר. ישנתי 8 שעות!!!! וואווווו כנראה הייתי ממש מותשת.

יוצאת החוצה עם הקפה בשביל לעשן סיגרייה, חושך. רק קצה הגבעה שמולי מציץ מבין הערפילים הסמיכים שעוטפים את האגם-נהר שלמרגלותיי.

כמה קסום המקום הזה.

לוקחת נשימה של אויר צח מקפיא ריאות.

אתמול הנהג לקח אותנו לעיירה הסמוכה לקניות בסיסיות. עשינו סיבוב בשוק האוטנטי המקומי. נשים זקנות שמציעות את מרכולתן הדלה (רוב המסחר פה מבוסס על תוצרת עצמית) אך עשירה בטריות (אח.... הסלט שאכלנו בערב), גברים עבי בשר סוחבים שקים ענקיים, כלבים עזובים מסתובבים בין הדוכנים, ואני מסתובבת עם חיוך בינהם. מוקסמת, איך הזמן פה עצר מלכת. מושכת תשומת לב סקרנית של ניסיון להבין מהי השפה שהם שומעים.

מסתבר שלפני המלחמה (מלחמת העולם השניה) היו פה לא מעט יהודים. אבל הרוב ברחו/הושמדו.

היום מתוכננת לנו נסיעה לעיר במרחק של כשעה וחצי נסיעה. הסיבה של הנסיעה.

מתרגשת בטירוף.

בהצלחה לי.