"איזה יפים אתם!!!" קראה בחורה יפה וצעירה שניגשה אליי במסיבה אתמול.
הוחמאתי מאוד.
ועם זה שאני רגילה לקבל מחמאות על המראה וההופעה, בעיקר מנשים, זו כבר לא פעם ראשונה שניגשים אלינו במסיבה להחמיא,לי, לו, לשנינו ובעיקר לביחד שלנו.
היו לי לא מעט בני זוג ומערכות יחסים בחיי.
בדרך כלל התפשרתי על הנראות של הבן זוג שלי (בחזקת "מספיק שאני הצד היפה בזוגיות') וככה יצא שהרוב היו לא אטרקטיביים (בלשון המעטה) - נמוכים מדי שהיו מגיעים לי לציצים כשהייתי עם עקבים, שמנים מדי (140-150קג), מבוגרים מדי (הפרש של 10-15 שנים) או פשוט "שקופים" - לא אטרקטיביים. נקודה.
כשהייתי עם בעלי הראשון הכרתי את העולם "האחר" על כל גווניו (בדסמ, נטוריסטים, סווינגרים, מתלבשות, ועוד ועוד), והתחברתי חזק בעיקר לחופש הלבוש והבעיטה במווסכמות הלבוש המקובלות בעולמות "הנורמטיביים".
בעלי היה גבר מפרגן שכל הזמן דאג להחמיא ולעזור לי להעצים את המראה והנשיות שבי.
היה לו משקל לא קטן למי שהייתי בעבר. בזכותו/בגללו ליידי אלכס נולדה.
היינו מתכננים בקפידה מה ללבוש לפני כל מסיבה, משקיעים בהופעות על הבמה וקוטפים לא מעט מחמאות.
הוא היה נראה טוב. גבר מרשים בגובהו, פנים יפות, עיניים כחולות חדות, לבוש בקפידה, שאפילו במועדון הומה אנשים תמיד בלט והיה מרשים.
והנה חלפנו השנים. התבגרנו, השתנינו, כל אחד לכיוון שלו. הוא התרחק מהעולמות שנשארתי בהם ואני המשכתי ללכת למסיבות עם בני זוג חדשים, אבל מתרגלת לקבל מחמאות רק על עצמי.
הגבר שלי כיום, לא צעיר. יש בינינו הפרש לא זניח של שנים, אבל באנרגיות אנחנו דומים. מהרגע הראשון שראיתי אותו הייתי חייבת לעצור, לחייך ולהגיב. היה בו משהו. כנראה הגובה והחיוך הענקי 😊.
וכיום כשאנחנו יוצאים יחד, לבושים, יפים, הוא ממלא את ליבי גאווה ונתן לי הרגשה חדשה/נושנה - שהינה הפעם בחרתי בהצלחה!
