**********
מוקדש באהבה לכל מי שבחר נכון בחיים
**********
מזמן לא עשיתי סקירה עצמית לאיפה הייתי לפני יותר מחמש שנים וחצי ולאן הגעתי היום.
אסירויות תודה.
אכן, אותן משפטים נדושים אבל כה מדוייקים למי שבחר בדרך להציל את עצמו מהתהום שהגיע אליו, מקבלים משמעות חזקה ביותר בחיי:
המתנות שבדרך.
עד לפני חמש וחצי שנים, הייתי כבר מרוסקת פיזית אחרי תאונת אופנוע קשה שנגרמה מהיותי שתויה,
אובדן הבית הפיזי שבניתי כשהילדים היו קטנים,
אובדן התא המשפחתי שלשם כיוונתי את חיי הבוגרים,
אובדן העסק, הפנטזיה, החלום, הבייבי,
אובדן הנוכחות שלי בחיי הילדים כשהיו קטנים,
אובדן הרישיון,
אובדן השפיות,
אובדן הבריאות הנפשית,
אובדן נכסים וכספים,
אובדן האופנוע,
אובדן השיניים,
אובדן העצמאות,
אובדן המילה שלי,
אובדן חברים שלא סלחו,
אובדן אני העצמי.
וכיום
חמש שנים וחצי מההחלטה להפסיק לשתות ותחילת המאבק חזרה לחיים,
אני יושבת בבית המרווח, שלי, שהצלחתי להסדיר במשכנתא כנגד כל הסיכויים, מלא בכל מה שצריך ובאושר חיים של בן זוג ובעלי חיים אהובים.
מתחברת מהלאפטופ החדש (מהניילון!!! מאז 2010 לא יכלתי להרשות לעצמי חדש) למחשב במשרד בתחום המקצועי שרכשתי בשנתיים האחרונות בייזע ואף דמעות רבות בהתחלה.
בחניה מחכה לי כוכבה היקרה, שמאז שהעניקה לי את העצמאות המיוחלת, כבר חרשנו קרוב למאה אלף קמ של חיים.
היכולת לממן לילד שיעורי נהיגה.
החסכון ליעד הבא.
היכולת להחזיק ולקיים זוגיות בריאה בזכות העבודה הקשה במרכז יום.
הגבר הנפלא שמלמד אותי מהו גבר ראוי לאישה ראויה.
החברים שסלחו.
והמתנה הכי הכי הכי
הקשר המופלא עם ההורים ואפילו עם הבנים שמתחיל להשלים פערים.
עושר מציף אותי.
תודה.