חתול מעורר

אבל ברור שגם שמייח....

כי לפעמים הכי כיף זה פשוט לארח

*****"

כשהייתי נשואה אהבנו לארח.

בזכות הטיסות  הרבות של מי שהיה אבי ילדיי, התפארנו בבאר משקאות מכובד שעם פרוץ המחלה שלי, הלך ונגמר.

אתמול כשהכנו את הבית לאורחים שהוזמנו וסידרתי את הכיבוד והמשקאות, חייכתי.

וכשהאורחים הלכו והחזרנו את המשקאות למקום - עוד יותר חייכתי.

נכון, יגידו המחמירים שאני מסתכנת, מתגרה בגורל.

אבל בשבילי זה חיזוק לראות ולא לגעת.

לא למעוד.

לא ליפול.

לא להדרדר.

לא לעולם חוסן,

אבל חזקה מתמיד,

לפחות,

רק להיום.