לפני 6 שנים. 14 באוקטובר 2017 בשעה 5:37
שבת בבוקר
הכבישים ריקים
הזמן הכי אהוב ביממה
השקט של התעוררות מנומנמת
ורק אותם משכימי קום, כמוני, מטורפים, יוצאים מהמיטה החמה, ומאמצים את הגוף והנשמה.
יוצאת מהבית. נוסעת לנקודת המפגש.
אדם זה לא אלכס.
ככה זה היה עד לא מזמן.
שבת בבוקר.
יוצאים לטייל.
לחרוש תכבישים.
לגמוע נופים.
לחוות רגעים,
של התייחדות, של עוצמה טהורה, של כוח מתפרץ בנגיעה.
אלכס שלי
שהחזיר אותי לחיות שוב
אלכס שלי שלא ישוב.
יפה. גברי. שרירי ולא צעיר
ושלי
שלי
שלי
נפצענו קשות
אני כבר על הרגליים
אתה כבר לא פה
ממתינה שיאספו אותי
ויודעת שזה לא יהיה אותו הדבר
R.I.P
