סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חתול מעורר

הגיע הזמן להתעורר. שוב. מיאו
לפני 5 שנים. 8 בפברואר 2019 בשעה 11:28

סקס ורגש
עד כמה הסקס שונה כשיש רגש עז...
ועד כמה הוא סתמי כשהרגש חולף.
אותו אחד שהצליח להביא אותי לשיאים מטורפים ואפילו לרטט בבטן התחתונה רק מהמחשבה על ידיו נוגעות בי, הפך להיות רק זכרון נעים (אבל חמוץ משהו), כשהלב נאטם. ככה הוא רצה ולי אין מה להלחם בטחנות רוח. סיימתי להיות דון קישוט.
כמה זמן אני כבר "מבלה" במסיבות עם אוריינטציה מינית חזקה ופשוט מרגישה ממסיבה למסיבה יותר ויותר כבויה.
ניגשים אליי לא מעט. גברים/נשים/זוגות ומנסים את מזלם איתי. ואני בחיוך ובנועם מסרבת בנימוס.
שוק הבשר של תאוות יצרים סביבי ואני עם הדרינק והסיגרייה מסתובבת לי לבד, מנסה לדמיין את אותו אחד עימי. לצידי. לידי.
את אותו גבוה עם מבט חודר של מטורף שאותי ממיס, שער לכל תנועה וכל נשימה, אך נותן את האויר חנשימה. כי ככה אני, חופשיה אבל נהנית להיות "כבולה".
במסע החיפושים לקראת הפרק הבא (ומקווה שינעל את הטרילוגיה המרתקת והארוכה של חיי) יצא לי פעם לצאת למסיבה עם אחד שכזה, והרגיש לי כה טוב להיות לשם שינוי קטנה ומוגנה. וגם שם הלב התמלא והתרוקן בכאב כשהגיע הזמן, כי כרגיל בחיי זו הייתה כרונולוגיה של מוות ידוע מראש.
לא, לא מצטערת על אותן "הלוויות" כי הן גרמו לי להבין ששווה לחכות.
הוא עוד יגיע ואותי יסחוף.
ואולי יום אחד אוכל לאמר, בלי להצטער - התאהבתי בך וזה היה שווה את זה.
בלי עוד הלוויות...

סופש בפתח.
גשום.
חורפי.
אבל כרגיל אין עם מי להתכרבל מתחת לשמיכות...
טוב יש
מיאו, מיאו ועוד מיאווווו שובב שאת התחת אוהב לנשוך.
שבת שלום.

האדון - הכול עניין של בחירה
לפני 5 שנים
דנייאלה - בהחלט מסכימה ולכן אני בוחרת במה שהרבה יותר נדיר בימינו - ברגש.
לפני 5 שנים
האדון - מצרך נדיר
לפני 5 שנים
דנייאלה - אתה לא יכול לתאר עד כמה
לפני 5 שנים
האדון - שנים הנושא הזה תוקע אותי, מוכר ומובן
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י