מוזר או נורמלי
מנויה באתר הכרויות מאוד נרחב וכלל עולמי (ok stupid למי ששואל) וכאשר אחד הפיצ'רים המעניינים/משעשעים/מוצלחים (מבחינתי בכל אופן) זה אין ספור שאלות שבהן אתה למעשה עונה את התשובה שלך ומה התשובה שהיית מצפה מ"השידוך" שלך.
כשנרשמתי לאתר אחרי הגירושים (לפני יותר מ5 שנים) בניתי פרופיל מרשים והתחלתי לענות על השאלות.
בחלוף השנים ובתקופות שחוזרת לחיפושים, יצאתי להמון דייטים, חלקם מוצלחים יותר, חלקם מוצלחים פחות.
לאחרונה חזרתי להשתעשע שם במבחן השאלות בזמן החיפושים שוב מחדש, לענות על עוד שאלות ולבחון על מה ואיך כבר עניתי לפני שנים, אז כשהייתי עדיין בתחילת הדרך.
והינה נתקלת בשאלה:
מה יותר חשוב לך? להיות מוזר או להיות נורמלי. ומה התשובה שתתאים מבן הזוג ועד כמה חשיבות לנושא.
כמובן שהתשובה הקיימת לגבי - "מוזר"
מהבן זוג - "מוזר"
כמה חשוב? - חשוב.
מתמהמהת....
האם זה באמת מי שאני כיום?....
מחייכת לעצמי.
כבר לא.
באמת באמת באמת רוצה להיות "נורמלית" עם בן זוג "נורמלי" (אבל עם זיקה לעולם הבדסמ בקטנה, בצורה די מדוייקת למה שאני רוצה).
עייפה מלמשוך תשומת לב, להיות מוקד לשיחה, למשוך אליי אנשים חלשים שמתלהבים ממה שעברתי בחיי ומהסיפורים הרבים, כי להם למעשה לא היה אומץ להגשים, אבל למעשה בורחים כשמבינים מה זה באמת להתמודד איתי.
כמה היה פשוט יותר אם חיי היו נורמליים, בלי שאצטרך כל הזמן להוכיח שמאחורי ההרפתקאות והסיפורים, אכן יש אדם אמיתי. רגיש ואוהב בצורה הכי נורמלית ובסיסית. שגם זה לעיתים מספיק.
שגם "בנורמליות" מספיק מעניין איתי 😄
רוצה להיות "נורמלית" כיום, אבל בחיים לא אוותר על הרצון שלי לחוות, לחיות ולהגשים.
