חתול מעורר

15.11

15.11
זהו עבורי תאריך לא פשוט.
מורכב משחור
מורכב מלבן
מורכב מכל הצבעים והגוונים בעולם.
כל שנה גוון אחר מנצח על כל התמונה.

זוכרת בבהירות את אותן שנים שחורות,
מנסה להדחיק ולפנות את הלב לזכרונות,
כאלו ורודים ואפילו מוארים,
ומגלה שהם אולי פחות משמעותיים וחזקים,
אבל בהחלט יותר רבים.

את אותם שנים שבמסורת כבר הייתי מוכנה,
להפרד מהעולם בלי חרטה.
את אותן הפקות מפוארות עם עשרות "חברים",
ולעומת זאת אתמול "על האש", עם קומץ קטן של אנשים כה יקרים.

מריצה פוסטים בפייס של "היום לפני" ומחייכת למראה רשימה של אסירויות תודה,
שהגרעין העיקרי בה,
לא השתנה גם השנה.

מרימה כוסית של רעל ירוק,
מגמגמת כהרגלי ומעלה זכרונות.
איך ההוא וההיא וההם עזבו הכל ברגעי המשבר,
כי הייתי צריכה אותם ואף אחד מהם לא ויתר.

אז הינה חגגתי אתמול 22,
פעם שניה.
וסימבולי למדי,
אבל אני בהחלט נמצאת בתחילת חיי כמו בפעם הראשונה.
כשהייתי צעירה וחדורת מטרה,
להצליח בענק להתגבר על כל מהמורה.

ויודעת שהשנה,
היום הזה נצבע בצבעוניות מרהיבה.