ג'נטלמן צעיר
יום ראשון בבוקר, אוטובוס מלא וכל המושבים תפוסים. עולות שתי תלמידות תיכון צעירות דתיות ותרות בעינהן אחר מקום לשבת.
חייל צעיר (טירון לפי התגיות) שיושב שתי שורות לפני, מיד קם ומציע לאחת הבנות את מקומו.
כמובן שהיא מסרבת בהתנצלות ובאי נעימות שמאפיינת את המגזר הדתי באזורי.
והחייל עומד ומתעקש וכך נוצר מצב ששניהם עומדים שותקים ונבוכים.
לאחר כמה דקות ארוכות הבחורה מסכימה ונעתרת למחווה הנעימה.
ולא, בשום צורה שהיא לא היה ניסיון של הבחור להרשים או להתחיל עם הבחורה!
זה נראה כצעד טבעי אצלו, משהו שהוא חונך עליו.
ותוהה לעצמי, האם הבנים שלי גם יפעלו באותו אופן בסיטואציה דומה?
הרי האמצעי כבר רץ לפתוח לי דלת כשיש לפנינו אחת, והאחרים סוחבים שקיות בכיף אם אני עושה איתם קניות והקטן כמעט תמיד קוטף פרח כשהם בדרך לפגוש אותי.
עשה לי נעים לפתוח את הבוקר לראות שעדיין גדלים ג'נטלמנים אמיתיים.