מוזיקה
למוזיקה יש משמעות מאוד עמוקה בחיי.
כמעט תמיד עם אוזניות, מאזינה בדרך כלל לפליי ליסט שהכנתי מתישהו ומורכב משירים שנוגעים בי אחד אחד.
מזילה דמעות בקלות למשמע מילים שמפלחות את ליבי, שמזכירות לי ימים של אושר, של אהבה, של כאב, של אכזבה, של תקווה,של אמונה וסתם בלי סיבה.
לכל גבר שהיה משמעותי בחיי, שייכתי שיר.
והינה, לקשר שנגמר לאחרונה, לא מצליחה לשייך שום מנגינה.
והוא היה יוצר, וגם בזמנו הייתה לו להקה, עם חוזה הקלטות וסיכוי לא רע להצלחה.
ןאפילו את אחד הכתבים פה בבלוג, שהכריז שזהו שיר מרגש ומדהים, ישב והלחין.
אותו סופש מקסים, בתחילת הדרך, שישב עם הגיטרה מולי, בצימר הקסום שלי, עוצם עיניים ופורט על המייתרים.
פורט על מייתרי הלב,
מרעיד עד דמעות.
יוד אחד לאינספור זכרונות.
והינה עוד משהו להכרות העצמית שנבנית מחדש עם בלי סוף תובנות,
שבלי מוזיקה, ושירים בפרט,
אצלי זה לא יעבוד.
זה אולי אחד המקומות הכי עמוקים אצלי, שכשלא מכוונים אליו, יהיה חסר משהו אמיתי, עתידי.
זה וכמובן פרחים
😉💔❤
