החיים כנשלטת

אני יושבת וצופה בתוכנית ״הכוכב הבא״ אחרי יום מתיש ללא מנוחה. 

רואה את אסף אמדורסקי הסקסי שכל חיוך שלו מרטיב אותי יותר, עושה לי חשק ללכת לאונן עליו.

פתאום עולה בי המחשבה מה הייתי עושה לו אם היה לי לילה אחד איתו, שאוכל לעשות בו כל מה שארצה.. 

מתחרמנת יותר ורצה לאונן.

ואז היא הגיעה אליי בוכה. 

בדיוק באותו המצב שאני הייתי בו לפני מס׳ חודשים. 

באותו הקצב של דמעות. איזה 200 דמעות בדקה. 

באותה נסערת רגשות. 

כל כך רציתי להגיד לה ״אמרתי לך״. 

זה היה כל כך צפוי איך זה יסתיים. 

הרי מה כבר יכול לצאת מאדון נרקיסיסט שדואג רק לעצמו ולזין שלו.

אבל במקום זה נתתי לה חיבוק ענק. 

כי כשאני הייתי צריכה, לא היה אף אחד שנתן לי. 

אמרתי לה שאני כאן בשבילה ושנעבור את זה יחד. 

עשיתי את זה בשבילה למרות שעד שכבר הצלחתי להתקדם כמה צעדים קדימה זה החזיר אותי אחורה. 

כי זכרתי שלי לא היה מישהו כזה ולכל אחד מגיע. 

חזרתי להתאמן, אחרי מס׳ חודשים שהפסקתי. 

מרגישה את הגוף שלי אחרי סשן איתך.

כולו כואב, כולו רועד. 

בכל תנוחה באימון אני נזכרת איך היית מזיין אותי באותן תנוחות בדיוק. 

יודעת שמחר כל הגוף שלי יהיה תפוס. 

בדיוק כמו אחרי סשן איתך. 

בכל פעם שהיה לי כואב ביום למחרת הייתי חושבת עליך. 

היום אני חושבת על עצמי וכמה טוב לי מאז שעזבתי אותך. 

אז נגמרו החגים סוף סוף. 

נגמרו כל הארוחות המלאות באוכל. 

נגמרו המפגשים המיותרים עם אנשים חטטניים ומשעממים. 

נגמר כל הרעש. 

נגמר החוסר מעש. 

התחילה לה השגרה מחדש. 

התחילו לו החורף. 

סוף סוף כל הנשואים שאני שוכבת איתם פנויים ולא עסוקים בטיולים עם הילדים שלהם. 

חזרה לה שגרת הסקס. 

חזרה לשגרה נעימה ורכה 🌸

חלמתי עליך בלילה. 

אחרי הרבה מאוד זמן שלא. 

קמתי עם תחושה מאוד מוזה בעקבות החלום. 

רגשות אמביוולנטיים. 

תחשות של געגוע, כעס ותשוקה. 

עד עכשיו אני מהורהרת מהחלום. 

עד עכשיו אני לא מבינה למה נתקעתי דווקא עליך. 

מה יש בך? 

מה עשית לי? 

אתמול היה לנו בילוי מושלם. 

הזמנו סושי טוב ויין לבן מעולה. 

כרגיל, אני כבר יודעת מראש מה אני רוצה ולו לוקח מלא זמן להחליט.

לפעמים אני פשוט מחליטה בשבילו. 

אחרי שאכלנו התחלנו לראות סרט. 

אנחנו אף פעם לא מצליחים לסיים לראות סרטים. 

תמיד איכשהו אנחנו מגיעים למיטה. 

לסקס אלוהי. 

המגע שלו גורם לי לשיכרון חושים. 

הגוף שלו נהיה סם בשבילי. 

תמיד אחרי בילוי איתו אני תוהה לעצמי למה אני לא יכולה להיות מי שהוא רוצה שאהיה בשבילו. 

למה אני כל כך מתוסבכת. 

הרי הוא מושלם בשבילי. 

למה אני תמיד הורסת את כל הטוב. 

הוא: אם תהיי לידי וארצה לקבל ממך משהו שלא תרצי? 

אני: אז לא תקבל אותו. 

הוא: את באמת חושבת שזה ימנע ממני לאנוס אותך? 

אז כן. 

האנשים בכלוב הגיעו לשפל חדש. 

ואני באמת שואלת. 

מה נסגר איתכם אנשים? 

אם בן אדם כזה מחשיב את עצמו ״שולט״ אז אני באמת לא מבינה מה הולך כאן. 

הסשן הראשון שלנו התקיים בדיוק לפני שנה. 

בעצם, אני לא יודעת אם לקרוא לזה סשן. אולי פגישה ראשונה. 

אני זוכרת שהגעתי אליו.

מפוחדת עד מוות. 

בשוק. 

לא יודעת מה יקרה בעוד שנייה. 

אם כשראיתי אותו בפעם הראשונה נרטבתי מרוב שהוא יפה וסקסי אז במציאות זה היה תוך מאית השנייה. 

זוכרת אותו מחייך אליי, ואני אליו. 

זוכרת שבחיים מישהו לא נגע בי באופן שהוא נגע בי. 

הוא ממש מכיר את האנטומיה של גוף האישה. 

זה בין הזכרונות הבודדים מהקשר איתו שאני נזכרת בהם ומחייכת. 

לכל אלו ששאלו אותי למה סלחתי לו. 

לא סלחתי לו בשבילו. סלחתי לו בשבילי. 

שאני אוכל להתקדם הלאה. 

הוא התקדם מהשנייה שעזבתי. 

אני זאת שנתקעה במקום במשך חצי שנה. 

שבת שלום 🌹

אהבה עצמית זה לזכור שכשלא היה אף אחד שעזר לאסוף את השברים אחרי שיצאתי מבעד לדלת, עשיתי זאת בעצמי ובשבילי. 

כמעט שנה עברה מאז שהכרתי אותך. 

שולט, גבר שהוא אפס, שלהוריד את הנשלטות שלו זה מה שעושה לו את זה. 

כי רק כך הוא מרגיש למעלה. 

איזו דרך מחרידה. 

אחרי שהלכתי ממך, לא סלחתי לעצמי על מה שעשית לי. 

כי גם לי יש אחריות על הדברים. 

אני נתתי לך את הלגיטימציה. 

איזו טיפשה. 

היום עשיתי קצת חשבון נפש. 

חשבתי על הטעיות שעשיתי במהלך השנה שחלפה לה. 

אתה אחד מהן. 

היום סוף סוף סלחתי לעצמי. 

סלחתי לעצמי על זה שנתתי לך להביא אותי למצב שהייתי בו. במקום הכי נמוך שהייתי בו. בתחתית. 

סלחתי אבל לא שכחתי. 

אני לא שוכחת כדי לזכור שלא אתן לאף אחד לעשות לי את זה שוב.