הנה הגיע לו המחזור האחרון.
לא תיארתי לעצמי שזה יהיה בגיל 25.
בעוד 3 שבועות אעבור את הניתוח לכריתת השחלות.
יש בי חלק שמאוד שמח מפני שסביר להניח כי זה יפתור את הכאבים וההתקפים שאני חווה כבר שנה. אך מנגד, יש בי חלק שהוא לא שלם ואף עצוב.
אני הולכת לאבד חלק מהנשיות שלי.
גם בעבר כאשר לא הייתי מקבלת מחזור סדיר הייתי נתקלת בתגובות מהסוד של “איזה כיף לך שאת לא מקבלת מחזור כל חודש, זה חלומה של כל אישה”.
והייתי מגלגלת עיניים כי אני ממש לא חושבת שזה החלום של כל אישה.
עוד כשהייתי בגיל ההתבגרות המחזור היה קשה וכואב.
הרופאים, אני וסובביי ייחסו זאת לכך שהמחזור לא סדיר - הייתי מקבלת מחזור פעם ב-8 חודשים בערך.
התחלתי לקיים יחסים, זה היה מוקדם יחסית וגם קצת מפתיע אחרי האונס.
אחרי האונס הייתי סקרנית מאוד לגבי עולם הסקס ורציתי גם לקבל חוייה אחרת. חוייה מתקנת.
באותה התקופה לא ידעתי אם אני בהריון או לא מפני שהמחזור לא הגיע, אז הלכתי לרופא נשים וקיבלתי גלולות.
לקחתי את הגלולות שנים ובכך לא הרגשתי את האנדו.
אבל הוא תמיד היה שם.
יכול להיות שאם הייתי מטפלת באנדו מוקדם יותר לא הייתי מגיעה למצב של כריתת שחלות.
אחרי שהפסקתי את הגלולות והגוף התאפס על עצמו, התחלתי לקבל מחזור.
הפעם הוא היה יחסית סדיר, שמחתי מאוד. אבל עם השמחה גם הגיע הסבל וכאבים בכל מחזור שרק הלכו והחריפו.
היו לא מעט ימים שבהם הייתי מקיאה מכאבים, מתעלפת.
לא מסוגלת לזוז.
המחזור כל חודש הזכיר לי שאני אישה, שלגוף האישה יש יכולות עצומות ומופלאות.
צפוייה לי תקופת החלמה לא פשוטה ודרך מאתגרת.
[כבר יש לי רשימת סדרות לראות, אבל בכל מקרה אשמח להמלצות נוספות!]
אני מאוד חוששת, הראש שלי לא כאן…
אבל מזלי שאני מוקפת באנשים מדהימים שאוהבים אותי ותומכים בי.
בדר”כ זאת אני התומכת.
לא רגילה להיות בצד השני של המשוואה.
אתמול הגיע המחזור האחרון אני ותומר “חגגנו”.
ישבנו במרפסת בדירה שלו עם פייסל ובקבוק יין (עד שחיכינו למשלוח של הסושי).
שמענו שירים ונזכרנו בחוויות מצחיקות יותר וגם פחות מהמחזורים הקודמים.
אז להתראות מחזור יקר שלי.
למרות שעשית לי חיים קשים אני מנצלת את הרגעים להרגיש אותך בפעם האחרונה ♥️.
