ערב ראש השנה.
אחרי כל הערב שזיינו לי את המוח מכל כיוון אפשרי.
שאלות בנאליות כאלה.
נו אז מה את עושה עכשיו? מה עם חתונה? מה עם טיול? מה התוכניות שלך לשנה הקרובה?
כבר נהייתי כמו תקליט שבור עם תשובות בנאליות לשאלות שהן בנאליות.
אחרי שהעברתי כמה שעות, שחלק מהן היו מצחיקות החלטתי לצאת עם חברות.
לפתוח את השנה החדשה כמו שצריך.
כל אחת באה מאזור שונה כי כל אחת התארחה בחג במקום שונה ונפגשנו בבר האהוב עלינו.
אחרי שדפקתי חצי בקבוק שמפנייה כדי להתמודד עם כל האנשים ובעיקר עם עצמי לא יכולתי לנהוג וגם רציתי להמשיך לדפוק את הראש.
אז כמו ילדה קטנה, אבא הקפיץ אותי לבר.
בדרך לבר, אנחנו באוטו ושוב הטענות של התלבשת חשוף מדי..
ואז החלה ההרצאה של תשמרי על עצמך, אל תשתי מכוס אלא מבקבוק סגור. תאכלס צודק.
ואז הוא אומר לי, ואם את לא ישנה בבית אל תמציאי לנו שאת אצל חברה שלך @&$#@& כי מכיתה ו׳ הפסקתן לישון אחת אצל השנייה. את יכולה להגיד לנו שאת אצל בחור.
רגע של שתיקה.
הגענו ליעד.
תודה אבוש, אין עליך! אני אומרת לו ומנשקת אותו בלחי.
