אז כולנו בעצם מודעים לטרילוגיה המדהימה שנקראת ״חמישים גוונים״. הכרך הראשון הןא ״חמישים גוונים של אפור״, השני הוא ״חמישים גוונים של אופל״ והשלישי הוא “חמישים גוונים של שחרור״. וכולם מסופרים מנקודת מבטה של אנה.
אפשר להגיד שזה כבר לא טרילוגיה כי יש עוד ספר בשם “Grey״ שהוא בעצם כמו הכרך הראשון אבל מנקודת מבטו של כריסטיאן ולא של אנה. אותו אני הכי מחבבת דרך אגב. אולי היום אתחיל לקרוא אותו שוב.
אחזור לענייני.
הרבה שולטים/אדונים מתלוננים על חמישים גוונים על זה שזה חרא ספרותי.
אולי.
אבל מה שהם לא מבינים זה שבעקבות חמישים גוונים אנשים נפתחו ונחשפו לעולם הבדסמ. מה שהיה נחשב לסטייה עמוקה בעבר בעיני אנשים רבים (עדיין ישנם אנשים שחושבים כך אבל לא באותה הכמות).
מה שאני באה להגיד זה שהמון אנשים החלו לנסות את העולם הזה, את הבדסמ.
יש כבר יותר דיבור חופשי על בדסמ.
אני חושבת שזה משהו מבורך. אפילו מאוד.
אם לא הייתי קוראת את הספרים לא הייתי יודעת מעולם שאני נמשכת לעולם השליטה. לא חושבת שהייתי מגלה על זה אי פעם.
