החיים כנשלטת

 מי שהספיק להתכתב איתי בימים האחרונים יודע שחזרתי אחרי שלושה חודשים שבהם שהיתי בחו״ל. 

קשה לחזור לארץ.

במיוחד אחרי שנמצאים בגן עדן. 

במיוחד אחרי שהשארתי את כל הדאגות שלי בארץ. 

במיוחד אחרי שעברתי תהליך עם עצמי. 

תקשה לחזור ולהסביר איך היה. 

קשה לי להתאקלם למציאות החדשה. 

להתחלה החדשה. 

ללימודים. 

אבל הכי קשה, זה לחזור להיות קרובה אליך. אחרי שקצת שיחררתי. אחרי שקצת שכחתי. קשה להרגיש את המתח המיני הזה באוויר. קשה לי לראות אותך מסתכל עליי כאילו ראית אותי בכל תנוחה אפשרית, כאילו עשית בי מה שרצית. 

אבל הטיול לימד אותי לדעת להתקדם הלאה. 

והנה, אני מתקדמת. אבל אתה לא מאפשר לי. אתה תמיד מחפש אותי במבט שלך, תמיד יודע להתגרות בי ולגרות אותי. 

אבל היום החלטתי שהגיע הזמן לנתק איתך קשר מכל סוג שהוא. שזה מה שיעזור לי. זה מה שיקדם אותי מבלי לחזור לאחור.