קחי אותי למקומות חדשים

היה פה תקופה מעניינת ,

בלונד מחרפן עם עיניים חומות מדליקות 

עטופים מדי פעם במדים מריחים מעולה 

פחות מעניין ברגע שעוברים את הקו של המסדרון 

ונכנסים לעולם אחר 

בו דרגות לא משנות , ויש פה היררכיה מאוד ברורה

מההתחלה ידעתי שלפעמים את יכולה לטרוף את הזאב 

ולהפוך אותו לכבשה תמימה לידך.

הגיע הזמן שלך להתשחרר 

המשך יבוא

ביום יום היא על מדים,

לא נמוכה , לא רזה , לא אישה שברירית 

רק פה , הכל נאבד לה , 

היא מוצאת את עצמה בלי שליטה ,

לא מתי היא יושבת , לא מתי היא מדברת

ולא לאן ומתי היא מסתכלת.

מה שטוב , 

שבסוף כשהיא יוצאת , 

היא נינוחה 

ביי קצינה, 

נתראה בעוד כמה ימים שוב

החגורה שלי מתגעגעת אלייך כבר

יקירתי , 

תמיד הרגשתי בך נגיעות של סאב ,

לפעמים נגיעות של דומ, אבל בעיקר סאב

רצית שאחנוק אותך, רצית שאכאיב לך ,

רצית שאגביל אותך ואפילו רצית שמעט אשאיר אחרי סימנים...

ידעת היטב להשאיר שריטות עלי , בנפש וגם בגוף 

הרגש לא חולף הוא נשאר , נח בערפיליות מעל השגרה , מלטף אותה וחוזר לדמיון.

עכשיו שמחליטים להפרד , לפני שאת הולכת משאירה אותי בודד , תדעי לך שהיו בינינו כמה רגעים , נורא קצרים אבל מאוד יפים.

אולי עוד תהיי שלי 

"אתה יודע מה טוב שיש שני כלבים ?" שאלה ורצתה שנענה ביחד. 

אני כבר לא זוכר את התשובה אבל כן אני זוכר את הצביטה בפיטמה השמאלית שלי שהגיעה אחריה. והצמידה אותי לרצפה, לאחר מכן כלב1 התחכך לי בישבן בעודי בתחתונים והוא גם. 

מרגיש את זקפתו רוצה לעמוד אך את התנגדותו בלב עמוק יותר. 

נשלט 

 דקותיים אחכ הוא נדחף עמוק לתוך הגרון העמוק שלי.

כשכלב 1 ממלמל "לא" ו"די"

עד שהשולטת רצתה להביט בי מקרוב ,

בוחנת , נוגעת , ספק מלטפת ספק מששת בעדינות. 

"תגע בי!" פקדה עלי  ..

"היכן?" השבתי, היא שמה את ידי על הבליטה הענוגה שלה. משם את דרכי אני מכיר.

לא עוברות 20 שניות והרצפה מלאה בה, וכולה מטפטפת .

עברת את המבחן הראשון ספי.

אירועים כמעט אמיתיים , קצת דמיון?

ואיך טרנטינו אוהב , הכרונולוגיה היא בידיים של הבמאי

אחרי תקופה החלטתי להמשיך לכתוב:) מומלץ לקרוא את הראשון ,אבל אפשר בלי

יצאת מתחנת הדלק אחרי המפגש איתה, צועד מהר אל הרכב, מחכים שאעביר מצגת ביעד.

השעות נוקפות, הנסיעה חולפת, המצגת נגמרת, ודרכי חזרה למוצב בו שהינו מסתיימת מהר,

ההרגשה מוזרה בנסיעות הארוכות האלה, אתה חולף על פני כברת דרך כה ארוכה ולא מבחין שהיום כבר נגמר.
עצרתי שוב לתדלק באותה תחנה, היין והחבל מהמפגש הקודם עם התחנה עדיין מתחת למושב הנהג.

אני נכנס שוב פנימה ועיניה ננעצות בי, "שכחת משהו?" היא מיד שואלת , לא מותירה בי ספק שהיא אכן זכרה אותי.

"לא, אני כרגע משרת פה לידכם , מה שמך?" היא הצביעה על התג שלה, "מיכל".

שוחחנו כמה דק , ובסיום השיחה מיכל מביאה לי פתק עם מספר טלפון, ואומרת, "כל מי שיורד בכביש הזה, חייב לחזור בו, שמרתי את הפתק הזה מהבוקר בתקווה שתחזור"

לקחת את הפתק, יוצא מהתחנה, עת אני יוצא , מצית סיגריה, מאותת לי אל הפניה העולה למצב, אני מסתכל שמאלה , אל הפארק קטן ששוכן שם, ממש נווה מדבר, 

ומחשבות מבזיקות בראשי בזו אחר זו. 

to be continued

זכרון ראשון, 
לילה קר , חולות חלוצה, אני ילד צעיר, ואת כבר אישה,
רוח מנשבת, הגרגירים מגיעים לכל מקום, אני בחולצה גזורה, ואת כבר חשופת חזה אל מול ירח מלא.
החול הבהיק ועורך הבהיר עוד יותר, עור חיוור, הרגיל לכיסוי אין ספור, שלא נשזף עוד בעיניים בוחנות עד כה

היית כמו אפריקה, בוגרת, פראית והכי חשוב טבעית, הזיעה הקרה למרות הקור ששורר בינינו ובכללי אותו ערב
הירח השתקף בעינייך שהביעו כניעה, "האם תעניק לי אורגזמה?" עינייך ניבטו אלי , מתחננות לסיפוק לו את זקוקה נואשות.

החזרתי אלייך מבט לא מתפשר, בכל זאת כבר תקופה לא הרגשת התרחבות באזור החלציים. 

כן אני אומר, יודע שנכונה לנו עוד דרך ארוכה

תקופה שעוברת 

ממקום למקום , בלי שגרה , רק מתח

תקופה שנגמרת 

לטובה לרעה , מעלה כמיהה 

למושא חדשה, לתשוקה ישנה

להעניק , להגדיל, להצמיח.

ממתין

לתקופה חדשה

את ההמשך תכתבי את.

שבתי , הרסן איננו.

המגבלות גם הן, 

זיכרון של שכרון , נטול כל מעצור

למעט הנטייה את הרגע לנצור

שבתי, הפעם טוטאלי

משעמם בערבה, 

בעוד אני מסתובב שם ממקום למקום על מדים,

עצרתי לתדלק את הרכב, נכנס לשלם ונתקל בך,

כמו הערבה , רזה, עם גבעות וחריצים לאורך הגוף שלך ,

כמו הערבה , נראית נטושה ולא מטופחת,

לא יעבור זמן רב ואת תמצאי את עצמך יושבת בליל ירח מלא ,

גופך מבריק מזעה קרה לאור הירח, 

נתונה למרותי , עיניים מכוסות , ידיים מאחורי הגב, 

לגופך קשורים אביזרים שונים , 

הפטמות שעל החזה הנאה שלך יבלטו מהקור ,

אבל גופך מתוח לא זז , יודעת שכל תנודה או ציוץ ללא פקודה

אסור

הבגדים שלך מונחים לצידך מקופלים יפה כמו שלמדת כבר בפעמים שעברות.

בחזרה לסיפור , 

" צהרים טובים, אפשר לשלם ?" שאלתי , "זה כל מה שאתה לוקח?" שאלת בעודי מחזיק 

יין אדום וחבל שבכלל אמור לשמש לקשור ציוד לרכב, אילוצים של תחנת דלק במסעות בדרכים.

הסתכלתי עלייך במבט חד ואמרתי " תתפלאי מה בקבוק יין וחבל פשוט יכולים לגרום לפעמים..."

הסתכלת עלי במבט שאמר לי מה שאמרת לי כמה פעמים אחכ,

"אני שלך" אמרו העיניים שלך , הפה אמר,"28.90"

אם אתם עוד פה , ואהבתם , לפחות תנו לי לדעת , 

יש המשך מדהים עוד לפניכם.

אז קשרת אותי 

יד לפה יד לשם

לא רואה לא שומע 

לא יודע מה קורה הלאה

מפה זה בידיים שלך 

את מעבירה על גופי חפצים

חדים , קהים  ,קרים.

ואז אני מרגיש את כולך עלי

יושבת על החזה שלי 

מעבירה ציפורן כנגד הלחי שלי

עכשיו אתה שלי,

הקול הרך הפך מחוספס

היד שלחיצתה חמה 

התחלפה בציפורן קשה וקרה 

והלחי בוערת 

מה יקרה בשלב הבא

נשלט

מורכן

ממתין לבאות