קחי אותי למקומות חדשים

אחרי תקופה החלטתי להמשיך לכתוב:) מומלץ לקרוא את הראשון ,אבל אפשר בלי

יצאת מתחנת הדלק אחרי המפגש איתה, צועד מהר אל הרכב, מחכים שאעביר מצגת ביעד.

השעות נוקפות, הנסיעה חולפת, המצגת נגמרת, ודרכי חזרה למוצב בו שהינו מסתיימת מהר,

ההרגשה מוזרה בנסיעות הארוכות האלה, אתה חולף על פני כברת דרך כה ארוכה ולא מבחין שהיום כבר נגמר.
עצרתי שוב לתדלק באותה תחנה, היין והחבל מהמפגש הקודם עם התחנה עדיין מתחת למושב הנהג.

אני נכנס שוב פנימה ועיניה ננעצות בי, "שכחת משהו?" היא מיד שואלת , לא מותירה בי ספק שהיא אכן זכרה אותי.

"לא, אני כרגע משרת פה לידכם , מה שמך?" היא הצביעה על התג שלה, "מיכל".

שוחחנו כמה דק , ובסיום השיחה מיכל מביאה לי פתק עם מספר טלפון, ואומרת, "כל מי שיורד בכביש הזה, חייב לחזור בו, שמרתי את הפתק הזה מהבוקר בתקווה שתחזור"

לקחת את הפתק, יוצא מהתחנה, עת אני יוצא , מצית סיגריה, מאותת לי אל הפניה העולה למצב, אני מסתכל שמאלה , אל הפארק קטן ששוכן שם, ממש נווה מדבר, 

ומחשבות מבזיקות בראשי בזו אחר זו. 

to be continued