לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עושה בי כרצונה

פה אני כותבת. אותי ואותו.
לפני 7 שנים. 13 בנובמבר 2017 בשעה 16:34

בכל פעם שעולה ההתחלה שלנו לשיחה הוא מציין שהוא הרגיש מתחתי, אפילו שלי ונכנע עוד לפני שקיבלתי אותו, עוד לפני שהוא בכלל ביקש.  אני (אני לא יודעת אם אי פעם אמרתי לו את זה) הסכמתי לקבל אותו, למרות כל המגבלות, כי הרגשתי מעליו, בעלות וכוח עוד לפני שהוא בכלל שהוא ביקש. 

ועכשיו, כשאנחנו עומדים לפני משהו לא לגמרי ברור אני יודעת, בבירור, שזה לא ייעלם. השייכות, הכניעה והרצון יהיו שם בכל מצב. ואני אקח הכל, אם הוא יאפשר. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י