שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

עושה בי כרצונה

פה אני כותבת. אותי ואותו.
לפני 6 שנים. 18 בדצמבר 2017 בשעה 6:57

זה תמיד מרצה אותי לשמוע אותך אומר שאתה רוצה לתת עוד, אפילו נזקק לזה. 

אתה חושף בפני את הגירוי, הרצון לספק והפחדים שמגיעים עם זה ואני מחייכת. 

אני מדמיינת את המבט שלך כשאתה מנסח את ההסברים שלך, התשובות ואני יודעת כמה כניעות יש בך עכשיו. כמה השלמה. 

אתה מרגיש לא מספיק שלי, לא מספיק נותן וזה מתסכל ואולי גם מערער אותך. אתה מרגיש ככה ומחפש מה עוד יש בך שתוכל להגיש לי וזה מה שמוכיח כמה אתה כן שלי. 

וזה נעים לי. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י