לפני 6 שנים. 18 בינואר 2018 בשעה 13:13
זה רק קפה. אמצע היום, מקום פומבי, אנשים מסביב, רק קפה. שיחה רגילה, בלי בדס"מ, בלי חוקים, בלי משחקים. מידי פעם נאמר משפט שמחבר את הרגיל לכל מה שלא רגיל אצלינו. מידי פעם משהו במבט שלך משתנה, בתנוחה.
מידי פעם אני מזדקפת בכסא שלי ומדמיינת איך בפעם הבאה שתקום לשירותים אלך אחרייך, אכנס איתך לתא ואתן לך לרדת לרצפה. למקום שלך שחסר עכשיו לשנינו.
אבל זה רק קפה, סתם קפה.