עושה בי כרצונה

הוא אמר לי שניכר שהצורך שלי חזק. הוא צודק.
אני מוצאת את עצמי לוקחת מנוספים פיסות של רעב, של רצון. 
מאפשרת להם להגיש לי את עצמם, להנגיש, כדי שיהיה לי קל פשוט להושיט אצבע ולקחת.
אני רומזת לכאלה שאני אולי רוצה, שאם הם יבקשו אולי אסכים לקחת, לרגע קצר של פורקן, של סיפוק.
אני מבהירה למי שמעניין אותי שאני רוצה, בצורה ישירה וברורה, כדי לדעת אם אני יכולה להשתמש, במידה וארצה.
ובתוך כל זה אני חושבת מה אני עוד רוצה ממי שכבר שלי, מאלו שכבר נותנים. אני מנסה לזהות למה אני רעבה, מה הם הצרכים שלי.
ואיך ומתי אקבל מהם, את מה שאבקש.