שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

עושה בי כרצונה

פה אני כותבת. אותי ואותו.
לפני 6 שנים. 3 במרץ 2018 בשעה 8:32

חודש שהוא לא נתן לי את הכאב שלו, חודש בו היו באמפרים, אכזבות, כאב ריגשי מהסוג הלא טוב.
היפנים היו עליו רוב המפגש האחרון, אני הייתי זקוקה להתמקמות שלו, להבנה שלו שהוא לא תמיד יכול לבחור מה לתת וכמה וליפנים יש השפעה כזאת עליו.
לקחתי ממנו, בפעם הראשונה מאז שהוא שלי, יותר ממה שהוא רצה לתת, שהוא חשב שהוא יכול. לקחתי והחזרתי אותו למקום שלו, תחתי.
זה לא שהוא הלך או נעלם, אבל היתה תזוזה קלה שלא אני ולא הוא רצינו בה.
אז לקחתי והוא איפשר ועכשיו אפשר להמשיך לדייק את המקום שלו.

Aציבעוני​(אחר) - אחד החזקים
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י