לפני 6 שנים. 6 באפריל 2018 בשעה 12:34
לפני יומיים נזכרתי שפעם הוא אמר שלנשק לי את כף היד זאת מחווה של הוכרת תודה.
אני רעבה לכאב שלו, לכאב הפיזי, הריגשי נוכח ללא הפסקה כבר כמה ימים. הפחד לא מניח לו ואובדן השליטה מערער אותו.
אני רוצה לסטור לו ברצף עד שידמע, לזיין לו את הפה עם כף היד עד שישתנק, לאחוז חזק את האשכים עד שיבקש שאפסיק ולהדק את היד חזק סביב הצוואר עד שיפסיק להתנגד. אני רוצה להשוות בין המנטלי לפיזי, לעזור לו לתת לי הכל.
אני רוצה שבסוף, אחרי הכל, כשהוא כבר לבוש וליד הדלת הוא יסתובב אלי, יבקש לרדת לרצפה יצמד לרגלי וינשק את כף ידי כהוכרת תודה.