לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עושה בי כרצונה

פה אני כותבת. אותי ואותו.
לפני 6 שנים. 20 באפריל 2018 בשעה 20:28

אני חושבת שהזמן שעבר, בשילוב עם תהליכים שהוא עבר (שאנחנו עוברים), יגרום לו להתרגש קצת לפני שניפגש, קצת כמו בהתחלה.
אני חושבת שהרגע בו הוא יכרע בפני ייתן לו קצת שקט, ייאפס לרגע קצר את הפחדים והחששות.
אני חושבת שהמגע הראשון שלו יהיה מעט מהוסס ואלפית השנייה לאחר מכן נזקק, מתגעגע.
אני חושבת שהוא ייכאב יותר מבדרך כלל, שאני אכאיב יותר.
אני יודעת שהדמעות שלו ייתנו לי שקט.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י