לפני 6 שנים. 5 ביולי 2018 בשעה 19:38
אני יושבת מולך ומקשיבה לך פורס את הקשיים שלך, הפחדים והתובנות ובשנייה הראשונה זה נשמע כאילו אתה עומד להגיד "מספיק, אני רוצה להשתחרר". אני מכינה את המשפט שלי בראש "לא, אתה לא באמת רוצה, אתה פשוט מוצף ומפוחד", מחכה שתסיים לדבר ומגלה שהוא מיותר.
הפעם גם אתה, באופן יחסי, יודע מה אתה חושב.
אני מקשיבה לך ולא יכולה שלא לחשוב על זה שלא משנה מה יהיה, לא תוכל להתרחק.
ואז אתה אומר בדיוק את זה.
אני מחייכת מבפנים ומבינה (שוב) כמה אני צרובה בתוכך.