X

עציץ​(מתחלף){משוייך} - בוגר הוא אדם שבחר ביודעין להפר אמון.
שבחר ביודעין לפעול מאחורי גב בת זוגתו (או בן זוגו, זה לא משנה לדיון) ולמעול באמון שהוא נותן.
שבחר לחיות חיי שקר יום יום שעה שעה - ולא לתת דרור למאווים שלו אלא על ידי אימלול פוטנציאלי של אדם שהוא אוהב
שבוחר לחנך את הילדים שלו על בסיס שקר ומקווה שהם לא יגלו.
שמתנהל במחשכים

למה אתה צריך את זה - לך אחרי הלב שלך! פתח את הזוגיות המונוגמית החונקת הזו
פרוש בפני האשה שאתה לא מסוגל לקיים את המונוגמיות הזו יותר
שהיא שוחקת וטוחנת אותך. שאתה לא אדם מאושר יותר
תגיד לה שעל אף הקשיים שזה יביא , לך ולה ולילדים, אתה מרגיש שהנפש שצלך צריכה את זה ושאתה בוגד בנפש שלך
שאתה מראה לילדים שלך אבא שבוגד בנפשו.
תגיד לה בכנות שאתה רוצה לדעת מה דעתה ואם היא תסכים לפתוח את הנישואין (לך תדע, יש מצב שהיא בקטע ומתביישת לשאול)
העיקר - אל תשקר ועל תמעול באמון. אל תתן לזין להיות יותר משמעותי בקבלת ההחלטות מהלב
אל תאמלל אנשים כי אתה חי בדיכוי שבחרת בו. תשתחרר מהדיכוי ותן לאחרים חופש.

חלחלה מתוקה - הרוב נכון,אבל הכתיבה שלך טכנית מדי,קרה מדי ויבשה מדי.
ובעיקר בעלת ניחוח שופטני ומאשים
שום אדם בעת חופתו ממש לא רצה או בחר לעשות את מה שתארת בחמש השורות הראשונות שלך...
כל מי שנכנס לחיי הנישואין רצה להיות נאמן ומהימן לאורך כל הדרך ,וחלם על זוגיות מושלמת
ממש שום אדם לא חשב או בחר בחיי דיכוי מיני בעת חופתו, אם היה יודע לאיזו סיטואציה מורכבת וחסרת מוצא כמעט,הוא נכנס ,קרוב לודאי שלא היה מתחתן .
דברים,תחושות ותשוקות חדשות שגילה והתוודע אלהם שנים לאחר חופתו- פשוט לא היו ידועות לו בזמן החופה ...

ה"יודעין" שאתה מתאר אינו יודעין מוחלט... המצוקה ,חוסר המוצא ,המבוך הבלתי נגמר ,התשוקה וטירוף הדעת המתמשך, לעיתים ברמה של שנים ארוכות , גורם ליודעין הזה להיטשטש ,לפחות ברמת צלילות הדעת, בהירות המחשבה ,שיקול הדעת הנבון והראייה הקרה והשכלתנית עליה דיברת פה, כל אלו עלולים בקלות להישחק,להיטשטש ולהתערפל בחלוף הזמנים והעיתים ,ואז אדם פשוט מאבד את עצמו ואת שיקול הדעת הנכון והנכון לו ....וברגע של חולשה פשוט נסחף ונופך לבור ... והרגע הזה הוא כה נגיש וזמין ומפתה במצב של אי מוצא ...
וגם אם יש מוצא, כמו למשל זה שהצעת פה בפיסקה השנייה -הוא ממש ממש לא פשוט, הוא מורכב מאוד מבחינה רגשית ונפשית. הוא הרה גורל.ולכן אל לנו לשפוט או לבקר או להתבטא בנימה של שופטנות או נזפנות כלפי מי שכבר חצה את הקו האדום...
אל לנו להקל ראש או לפשט במו פינו , את עומק הסיבוך והמורכבות של הסיטואציה אליה הוא נקלע
אל לנו לחשוב שאנחנו היינו פותרים את הסיטואציה הזאת טוב יותר ,רק כי אנו, אולי , נקלענו לסיטואיה קצת פחות מייסרת וסבוכה ,קצת יותר מאפשרת מרחב תימרון ...
למזלי- זה לא קרה לי מעולם,וגם לא יקרה . אני פה בכדי לכתוב ולשוחח בלבד ,ודווקא מהמקום של אחד שמעולם לא בגד, חס ושלום,ולא מתכון ליפול לגיהנום הזה, חלילה ,למרות כל קשיי ויסורי הממושכים ,יהיה מה שיהיה, גם אם אצטרך לחיות כך את שארית ימיי - אני אומר לך שאסור לנו לשפוט לעולם אל מי שכן נפל בזה...והשפיטה עצמה היא לא פחות חמורה מאשר מעשה הבגידה -אני לא טוען שאתה התכוונת לשפוט פה אחרים, אבל היה צליל קצת שופטני בכתיבה שלך
תסתכל בפוסט הראשון שלי אותו העליתי לבלוג ,פוסט שכתבתי לאחד שהיה נוזף וגוער פה בנשואים ונשואות

עציץ​(מתחלף){משוייך} - בוא נתחיל בזה שמבחינתך לא "הרוב נכון..." כמו שהתחלת בכתיבה כי אתה מנסה לנגח כל טיעון שלי ואני אסביר ואציג בשנית אם צריך:
בוא נתחיל מזה שחופה וקידושין לא אומרים שום דבר על הזוגיות, זו רק דרך מלוכלכת של מוסד הרבנות ותעשיית החתונות לעשות כסף על חשבון האהבה שבין שני אנשים, ככה שמראש אני לא מחשיב את החתונה כפאקטור ראוי לזוגיות. אלא מחשיב את הזוגיות לכשעצמה.
מי שנכנס לזוגיות מונוגמית צריך להיות מונוגמי. זה משהו לא כתוב-כי אנחנו יצורים שלא צריכים להתנות רגש בחוזה. זה משהו ברור ובסיסי בהצהרת הכוונות המשותפת. אדם פוליגמי לא ייכנס לזוגיות מונוגמית ולכן הפוליגמים עם עצמם והמונוגמים עם עצמם והכל טוב ויפה.
השאלה היא מה קורה כשאדם מונוגמי נהפך במהלך הזוגיות לפוליגמי? או לפחות לא למונוגמי בתוך המונוגמיה של עצמו?
הוא צריך לעשות אחד משני דברים:
א. לבלוע את הצפרדע ולחיות בשקר עם עצמו (שזה חרא אולי ברמה הכי גבוהה, יש מצב שיותר מבגידה)
ב. לשנות כיוון ואת מסגרת הזוגיות בה חי. זה לא אומר בהכרח לבגוד. אפשר באופן בוגר לפתוח את הזוגיות או לפחות לתת לפרטנר שלך להחליט אם הוא מעוניין באני החדש שלך או לא. מה שקורה בפועל זה שאנשים בוחרים באופציה הזו אבל מועלים באמון של בו הזוג שלהם, פועלים במחשכים, מעדיפים לחשוב עם הזין ולא עם הלב.

מה הגורמים:
אתה מדבר כאן על "דיכוי מיני" ואגב מכפיף את זה לנישואים (הכללה גסה ומטופשת מיסודה). דיכוי מיני מגיע מסיבות כלשהן, אותן יש לברר לעומק, ולפעמים יש להם הצדקה. דיכוי מיני הוא לא תירוץ לבגוד הוא סיפתח לשיחה עמוקה על קשיים באינטימיות. לא למי שחושב מהזין כמובן אבל בעיקרון כן.
לגבי "דברים,תחושות ותשוקות חדשות שגילה והתוודע אלהם שנים לאחר חופתו..." - נכון אנשים משתנים כל הזמן. מתפתחים ומסגלים לעצמם עוד התנהגויות ורצונות ומאווים. לגיטימי. אם אתה רוצה לממש אותם - יש לך זוגיות לזה - ואם הזוגיות לא מאפשרת אז תבחר: או לא לממש או להחליף את הזוגיות. אל תבחר גם וגם כי אתה פוגע במישהו שאינו אשם!

ועכשיו לתוכן האמיתי של התגובה שלך - ניתוח ה"יודעין".
יודעין לא מיטשטש ולא מתערפל ולא מזדגג ולא מזגזג או נשחק בחלוף הזמן. לא אצל בני אדם עם כבוד ויושרה.
היודעין הוא הבסיס להכל. הוא המודע. הוא לא קורס ברגעי חולשה אל תהומות אפלים אלא מגיב באופן חד וקר וראוי
יודעין נשאר צלול-דעת תמיד, שכלתני תמיד, ריגשי תמיד. מנהל את האנרגיה שיש לך בין הרגליים ולא מנוהל על ידה.
רגעים של חולשה קיימים בשפע, רק אנשים שהזין מנהל אותם נופלים בהם.
וזה סבבה. בשיא הרצינות. כל עוד מראש הם פוליגמים ומקיימים מערכת פתוחה.

אז יש מוצא. פותחים את הזוגיות. זה קשה? ולגלות שבגדו בך מאורי הגב שלך זה לא קשה? החיים קשים, הרגש קשה הכל קשה! הכל סבוך הכל מורכב, שום דבר הוא לא קליל וזה טוב שזה ככה - ככה לדברים יש משמעות בעולם הזה. מה שכן אל תקשה על מי שלא צריך להקשות. תיהיה גבר (או גברת, לא משנה לדיון) ותתמודד עם ההחלטה שלך!

אני מאוהב באשתי מכפות רגלי ועד אין סוף. בחיי. האהבה הזו מחזיקה אותי במקום כל כך טוב שאני לא מתיימר לחשוב אפילו על האופציה של הסיכוי של הפוטנציאל שאולי וכו.. אנחנו פתוחים ומדברים על הכל. לשנינו ברור שנפרק את החבילה, קשה וסבוך עד כמה שזה יהיה, לפני שנבגוד אחד בשניה.

אתה חש אשמה? אתה חש שפיטה? כנראה מהסיבות הנכונות

עציץ​(מתחלף){משוייך} - וציטוטי ויקיפדיה? קאמ-און מאן.... סיריאסלי?
דבר מהלב, תגיד מה זו בגידה מבחינתך (לא איך היא מתבצעת לא סקס-נשיקה-ליטוף-מחשבה.. אלא מה הופך אקט לאקט בוגדני)

milatali - מה שעציץ כתב בתגובה הראשונה.

בכל המח​(שולט) - בוודאי שיש אפשרויות אחרות ונוספות.
פשוט רובינו שבויים בפחד ובחוסר תקשורת (אמיתית) מול בני הזוג שלנו.

יצא לי לא מעט פעמים לשוחח עם שני בני זוג (בנפרד) וכל אחד מהצדדים אמר: "הלוואי והיה אפשר אחרת, אבל הוא\היא בחיים לא יסכימו". ואם הם רק היו יושבים ומתקשרים בינהם ובונים מהלכים קטנים, צעד צעד, מבססים את האמון בתוכם, את הזוגיות - הם היו מגלים שהם פספסו אחד את השניה לאורך כל השנים יחד.

ויש דוגמא נפלאה כאן בכלוב, של מישהי נפלאה שאני מכיר אישית ורבים ואחרים מכירים גם כן, שעברה בדיוק את התהליך הזה - ממקום של בגידה מתמשכת ופחד מול בן הזוג, לפתיחות זוגית שלהם יחד שמעצימה אותם מאוד.

אפשר אחרת. צריך רק למצוא את הדרך הנכונה לגשר אחד עם השניה.

daniel39 - פעם חשבתי כמוכם. וגם הייתי שיפוטי כלפי מי ש״בגד״. היום אני מבין שקודם כל אסור לך לבגוד בעצמך. רק מי שעבר תקופה ארוכה של דיכוי והגיע למקומות רעים עם זה יבין. כל השאר שיושבים על הגדר ונותנים עצות - אל תשפטו אדם עד שתהיו במצבו. עניינית, כשנכנסתי לקשר הזוגי שלי ההסכם הלא כתוב היה שאני נורמאלי, ונילי. במהלך השנים כבר התוודעתי כמה פעמים על ״בגידות״, הלכנו לטיפול זוגי וכו. זה לא הביא לפתיחת הקשר אלא לחרדה של הבת זוג. בכל זאת, בחרנו להמשיך, כי יש גם הרבה מאוד טוב. החיים הם לא שחור ולבן, יש הרבה אפור, יש שקרים לבנים ויש שקרים שחורים ומי שלא נאמן לעצמו קודם כל הורג את הנפש שלו ולאט לאט את הגוף.

בכל המח​(שולט) - אף אחד לא שופט לרגע ידידי.
פשוט מנסים להראות גישה אחרת.
וגם אם הלכתם לטיפול זוגי וזה לא עבד - אז ייתכן ומשהו בגישה של אותו מטפל או בשפה ביניכם לא עבד.
ויש פה גם אמירה כללית - שלא קשורה רק אליך ספציפית -
גם כשמתחילים זוגיות חדשה - תבואו מי שאתם. אמיתיים. כמו שאתם. מקסימום היא תברח. אבל מתישהו תגיע זאת שתשאר ותקשיב. ואיתה אפשר לרקום חלומות.

ולך - אני מאחל למצוא את הדרך הנכונה לאיזון בין הצרכים שלך לבין החיים שלך. זה קשה וזה מובן בהחלט.

abir - החיים אינם שחור או לבן.
יחסי מין הנם אספקט אחד של חיי הנישואין.
אספקט אמנם חשוב , אולם לא בהכרח הראשון.
בחיי הנישואין ישנה חברות , כבוד הדדי , בניית משפחה , תמיכה אחד בשני וכן גם סקס.
לא תמיד ניתן לממש הכל במערכת זוגית מונוגמית.
מה לעשות שרוב האנשים בעיקר בגלל לחץ חברתי אינם מוכנים להסכים לפוליגמיה.
ולכן ניתן בצורה שקטה (לא פעם בהסכמה שבשתיקה ) ובלי להשתין מהמקפצה לפרק מתחים קצת בחוץ.
טפשי להפסיד מערכת יחסים זוגית טובה רק בגלל חוסר סיפוק מסויים מחיי סקס .
החיים אינם "יקוב הדין את ההר " החיים מלאים בפשרות , פשרות שמאפשרות לנו לבנות חיים יציבים ונוחים . חיים שמאפשרים לכולם לחיות בשלום.
כל מה שכתבתי לעיל לא נועד לעודד בגידה.
לעיתים הפתרון הוא אכן לפרק את החבילה אבל לפעמים הגיוון קצת בחוץ דווקא גורם לחבילה להישאר שלמה .