סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חסרת מנוחה

לפני 3 שנים. 7 במאי 2020 בשעה 7:07

וּבְעֶצֶם,
אִם הִתְעוֹרַרְתִּי
בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה
כִּי מִתְחוֹלֶלֶת בִּי הֲמֻלָּה,
כַּנִּרְאֶה זֶה הַזְּמַן לָקוּם
וְלַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה.

לפני 4 שנים. 31 במרץ 2019 בשעה 21:14

לפני 5 שנים. 25 במרץ 2019 בשעה 8:05

הוּא גוֹסֵס, הוּא גֹוֵעַ, הַמֶּרֶד

הַגֵּאֶה, הָעַלִּיז, הָאָדֹם.

הַכְנָעָה – אַלְמָנָה חִוֶּרֶת

אֶל בֵּיתִי מִתְקָרֶבֶת דֹּם.

 

תִּפְתַּח הֲדוּקוֹת שִׁנַּיִם,

תְּרַפֶּה אֶגְרוֹפַי הַקְּמוּצִים,

וְאֵפֶר תַּחְפֹּן מְלֹא כַּפַּיִם

לְכַסּוֹת שְׁאֵרִית רִמְצִי.

 

תִּתְכַּנֵּס לְפִנָּה נִדַּחַת

מַחֲשָׁה וּמַרְכֶּנֶת רֹאשׁ.

וְאֵדַע נְכוֹנָה: הָאוֹרַחַת

אֶת בֵּיתִי לֹא תִטֹּשׁ, לֹא תִטֹּשׁ.

 

(רחל המשוררת)

לפני 5 שנים. 5 במרץ 2019 בשעה 15:27

היום כמו אז
הזמן בלעדייך לא זז
בכל השאון והשגרה
בורחת אלייך במחשבה
מנתקת ומתנתקת לדקות ספורות
דקות של עונג ואושר כמו בחלומות
שם אני עטופה בחיקך
מקשיבה לפעימות לבך
באחת ידייך תופסות את שדיי
משחקות וצובטות בפיטמותיי
אנקותיי הן כמו מוזיקה לאוזנייך
וגופי הוא חפץ בין ידייך
שם אני כולי שלך,בשבילך ולרצונך
ערומה וגלויה לפנייך כספר פתוח
ואתה שולח יד ולוקח את כל שיש לי לתת
במקום הזה ובנקודה הזו בדיוק
אני חווה באמת ובתמים מהו אושר.

 

שלך לרשותך דום

 

לפני 5 שנים. 10 באוקטובר 2018 בשעה 10:50

לחזור אליו
אל תוך זרועותיו
לנשק שפתיו
גופו
איברו
לחזור לשליטה שלו
לכוח
לכניעה
לחזור למקומי הראוי
הטבעי
המוכר
לחזור לרגשות
לצורך
לרצונות
שלו

שלנו

 

שלך G

 

 

לפני 5 שנים. 27 בספטמבר 2018 בשעה 9:41

Halo

Remember those walls I built
Well, baby, they're tumbling down
And they didn't even put up a fight
They didn't even make a sound

I found a way to let you win
But I never really had a doubt
Standing in the light of your halo
I got my angel now

It's like I've been awakened
Every rule I had you break it
It's the risk that I'm taking
I ain't never gonna shut you out

Everywhere I'm looking now
I'm surrounded by your embrace
Baby, I can see your halo
You know you're my saving grace

You're everything I need and more
It's written all over your face
Baby, I can feel your halo
Pray it won't fade away

I can feel your halo (halo) halo
I can see your halo (halo) halo

Hit me like a ray of sun
Burning through my darkest night
You're the only one that I want
Think I'm addicted to your light

I swore I'd never fall again
But this don't even feel like falling
Gravity can't forget
To pull me back to the ground again

Feels like I've been awakened
Every rule I had you break it
The risk that I'm taking
I'm never gonna shut you out

Everywhere I'm looking now
I'm surrounded by your embrace
Baby, I can see your halo
You know you're my saving grace

You're everything I need and more
It's written all over your face

Baby, I can feel your halo

Pray it won't fade away

 

 
לפני 5 שנים. 16 במאי 2018 בשעה 8:33

ואני חשבתי שאני טופ-סאב. והנה, מתברר לי שאני (אני!) כאחרונת הכלבות וכראשונת הזונות כורעת בהכנעה לרגליו של אדוני, נושקת לרגליו ומצייתת לכל מוצא פיו.
אני, מה שהוא רוצה שאהייה.
מוכנה למלא את כל רצונותיו ומאוויו כואבים ככל שיהיו,סוטים ככל שיהיו, הכל! ללא גבולות.
אני Top Sub לעולם כולו ואני השפחה הכנועה של הדום שלי.
מי היה מאמין...

לפני 5 שנים. 6 באפריל 2018 בשעה 9:24

שני אנשים,שתי נשמות. כל נשמה מגיעה ממקום אחר.. שונה במהות ושונה בתכלית אך דבר אחד דומה ומשותף והוא החזק מכל,הרצון להצליח ולהגיע להתאמה ולשלמות.
הדרך שלי לשם רצופה מכשולים וטעויות ואתה ברוב סבלנותך מסביר,מכיל ומדייק.. (אווו כמה שאתה מדויק.)
לאחר כל מפגש שלנו אני מבינה ולמדה יותר אך המפגש האחרון היה המאיר מכולם עד כה. עשית לי פחות הנחות והעלית את רמת השליטה שלך בי למקום שלי הרגיש חזק יותר בכל המובנים,מקום שאליו חלמתי להגיע איתך ולעלות עוד שלב בדרך לשלמות הנכספת.
זו הפעם הראשונה שלא חששתי ולא חשבתי בכלל.. פשוט הפסקתי לחשוב! לראשונה בחיי הבדסמים ששחררתי ולראשונה מצאתי את השקט הזה שכ"כ ייחלתי לו. הוא היה שם בכל הצלפה,בכל הוראה ובכל שניה ורגע. השקט הזה קיבל צורה.. קיבל דמות,קיבל הכרה.

שם כשאני לרגליך כל נשיקה לכף רגלך היתה הבטחת ברזל שלי לעצמי שאעשה הכל ומעבר כדי להרויח את הזכות להיות שלך ובשבילך נתונה לשליטתך המוחלטת והכה מיוחלת.

לרגלייך... אין מקום שרוצה להיות בו יותר.

 

לפני 6 שנים. 12 בינואר 2018 בשעה 18:11

מזה שנה שבדס"מ עושה לי בי"ס גם כשחשבתי שכבר ראיתי ושמעתי הכל. כל פעם מבינה עוד קצת.

השבוע הבנתי (בדרך הקשה) שזמן הוא יחסי ואינו פקטור בעולמנו השונה בו חוויות ותחושות לא נמדדות בזמן אלא ברמת החיבור והאדרנלין המופרש בגופנו בכל מילה,מפגש ומבט.. מבט שבשבילו הייתי עוצרת את הזמן אם רק הייתי יכולה.. אם רק היתה ניתנת לי ההזדמנות ללמוד ולתקן. אם רק היה ניתן לי הזמן.

 

לפני 6 שנים. 10 בינואר 2018 בשעה 13:14

שתי מילים יספיקו.

בואי אליי!!

בינתיים מחכה 🖤