סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חסרת מנוחה

לפני 6 שנים. 6 באפריל 2018 בשעה 9:24

שני אנשים,שתי נשמות. כל נשמה מגיעה ממקום אחר.. שונה במהות ושונה בתכלית אך דבר אחד דומה ומשותף והוא החזק מכל,הרצון להצליח ולהגיע להתאמה ולשלמות.
הדרך שלי לשם רצופה מכשולים וטעויות ואתה ברוב סבלנותך מסביר,מכיל ומדייק.. (אווו כמה שאתה מדויק.)
לאחר כל מפגש שלנו אני מבינה ולמדה יותר אך המפגש האחרון היה המאיר מכולם עד כה. עשית לי פחות הנחות והעלית את רמת השליטה שלך בי למקום שלי הרגיש חזק יותר בכל המובנים,מקום שאליו חלמתי להגיע איתך ולעלות עוד שלב בדרך לשלמות הנכספת.
זו הפעם הראשונה שלא חששתי ולא חשבתי בכלל.. פשוט הפסקתי לחשוב! לראשונה בחיי הבדסמים ששחררתי ולראשונה מצאתי את השקט הזה שכ"כ ייחלתי לו. הוא היה שם בכל הצלפה,בכל הוראה ובכל שניה ורגע. השקט הזה קיבל צורה.. קיבל דמות,קיבל הכרה.

שם כשאני לרגליך כל נשיקה לכף רגלך היתה הבטחת ברזל שלי לעצמי שאעשה הכל ומעבר כדי להרויח את הזכות להיות שלך ובשבילך נתונה לשליטתך המוחלטת והכה מיוחלת.

לרגלייך... אין מקום שרוצה להיות בו יותר.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י