הרבה נשים עוברות פה. יש כאן מגוון רחב של בשמים. לחלקם אריזה מרשימה, לחלקם פחות. חלקם מוכָּרים בשם, אולם אני מאלה שלא כל כך. אותי משווקת דיילת מקסימה אך חדשה ולא מנוסה.
כששואלים אותה מה אני משדר היא לרוב אומרת "גם עוצמה וגם חולשה". לחלקן זה מדבר, לחלקן פחות.
מידי פעם הדיילת שלי מנסה ליזום בעצמה מכירה. אפשר להבין. יש מגוון רחב של בשמים, ואם היא לא תשווק אותי, ייתכן ואף אחת לא תקנה אותי.
אז היא ניגשת ללקוחה אחת. "היי, מה שלומך?" הלקוחה מתעלמת.
ניגשת ללקוחה אחרת. "היי, מה שלומך? אשמח להציג בפנייך את הבושם שלי". הלקוחה נענית בחיוב ומבקשת מהדיילת שתספר קצת על הבושם. וכך עושה הדיילת. "אני לא מאמינה לך" הלקוחה אומרת. "נראה לי קשקוש כל הסיפור הזה שלך". "גברתי, את מוזמנת לנסות בעצמך" עונה הדיילת, תמיד בנועם, בחיוך ובנימוס. אך הלקוחה מפסיקה להגיב ונוטשת את השיחה.
הנה עוד לקוחה חדשה נכנסת. הפעם מדובר באישה מצודדת, אלגנטית. "שלום, מעוניינת לנסות את הבושם שלי?" פונה הדיילת ללקוחה. בקושי מספיקה לסיים המשפט והנה הלקוחה מתפרצת לדבריה במילים האלה: "עצרי הכלללל! חמודה, את צריכה ליצור בי עניין, לגרום לי לרצות לענות לך. רוצה עצה ממני?" מטה ראשה קדימה ואומרת בלחישה. "תנסי משפט אחר..."
הדיילת החדשה לוקחת את עצתה של הלקוחה. "הלקוחה מבינה הכי טוב מה לקוחות רוצות. אקשיב לעצתה" אומרת לעצמה.
לקוחה נוספת נכנסת. "ברוכה הבאה לחנות" מברכת אותה הדיילת. "ממבט ראשון את נראית לי אישה מאוד איכותית, ומאוד יפה. תרצי לנסות את הבושם?" אומרת הדיילת. אך האישה מגחכת ועונה "עם משפטים כאלה בחיים לא תצליחי למכור בשמים".
לאחר ערב ארוך ומתיש, שלא נשא פרי, הדיילת מגיעה לביתה, מתיישבת על הכורסא בסלון וחולצת נעליה באנחת רווחה. שוקעת בתוך הספה ועוצמת עיניה.
"מסקנות אפשריות מהיום:
הלקוח לא תמיד צודק.
לא קל להיות דיילת של בשמים."
-- נשים יקרות. אני מבין שאתן מתמודדות עם הרבה פניות מגברים. ואני מבין שחלק מהפניות האלה נתפסות בעיניכן בצורה שלילית מסיבות כאלה או אחרות, ורבות מכן לא חוסכות בביקורת על כך. אבל תנסו גם להבין את הצד השני. לא קל להיות גבר בעולם כזה, שיש הרבה היצע ואתה כל הזמן נמדד לפי כמה אתה שווה. אתן זוכות להרבה תשומת לב, לטוב ולרע. זה עדיין לא אומר שאתן צריכות לשפוט כל גבר בחומרה כאילו היה אחרון הנבלים. --