אורות הכרך

They tell me that I'm stupied for falling in love, but I say that they are stupied for not

לא לגעת עם אצבע שהייתה בתחת שלה, בכוס שלה.

"איך הכנסת אותנו לבוץ המחורבן הזה" אומר לעצמי ומסתכל עליה בבוז. הרי הזהרתי אותך לא לעשות שטויות כאלה. ובכל זאת עשית. לא חשבתי לעולם שאצטרך ליצור קשר עם האינטרפול. לא שהם עשו משהו בנידון. לא הגיבו בכלל למייל המזוין ששלחנו. אפילו ששיתפנו שם ראיות מוצקות נגדו. והמשטרה המחורבנת... כל כך הרבה הבטחות ובסוף סגרו את התיק. "אני מציע שלא נעשה כלום כרגע. כל עוד הוא לא יוצר קשר, אין לנו מה להעיר את האדיוט הזה" אמרתי לה בפעם המי יודע כמה. "אני לא יודעת... אני חושבת שאולי כדאי לפעול כמו שהעורך דין ההוא הציע" אמרה. "מותק, כבר דיברנו על זה. אין טעם להיות אופנסיבים עכשיו. במידה ויקרה משהו, תמיד נוכל לעשות את מה שדיברנו עליו" השבתי. היו לנו מספר כיוונים. אני חשבתי שלהתקשר אליו ממספר בלתי מזוהה, לשאול אותו האם שמו הוא אכן שמו, ואז לומר לו ש"ניפגש בקרוב" או משהו בסגנון ולנתק יכול ליצור איזושהי הרתעה, בתור התחלה. או אם הוא יעשה משהו, לקנות איזה עיתונאי במדינה המושחתת והרקובה ההיא, שיכתוב עליו כתבה לא מחמיאה. אבל החלטנו לחכות. היא פתאום מתקרבת, מתחנפת. מדברת על עתיד. "איזה עתיד? לפני הבלאגן בקושי הסתכלת עליי" חשבתי לעצמי בעודי מחייך אליה ומשחק את המשחק הצבוע. הראש שלי במקום אחר. חולם על נשיקה עם העולה החדשה ההיא. בחיים לא הייתם מנחשים מאיפה היא עלתה. ולא, לא ממזרח איברופה. בכל אופן כבר שבועיים אני מנסה לקבוע איתה פגישה. עד שסופסוף הצלחתי לקבוע היא רצתה להיפגש ביום הולדת של הראשונה (השניה לא מכירה את הראשונה, אבל הראשונה כן מכירה את השניה). אמרתי לה שיש לי משהו באותו יום. תמיד ידעת איך להכניס לי, אלוקים. והאמת מגיע לך שאבריז לך ביום ההולדת שלך לטובת מישהי אחרת. זה יהיה צדק פואטי כמו שאומרים. אבל אני לא כזה מניאק. בכל זאת יום הולדת עגול. מקסימום נזיז ליום אחר. אוי כמה שאני חייב לקבל פרספקטיבה חדשה.

אני מחפש מישהי שתגלח אותי במקומות אינטימיים.

כולל הטבות שנלוות לעצם התהליך :)

לא מזמן הסתכלתי על הישבן שלי, והגעתי למסקנה שהוא לבן מידי. במיוחד ביחס לצבע העור היחסית כהה שלי.

אז חשבתי על האפשרויות שיש לי:

בתור גבר, ללכת להשתזף בים עם חוטיני... יכולות להיות לכך השלכות בלתי רצויות.

ללכת למכון שיזוף? האמת אולי זו אופציה טובה, אבל ראשית כל השיזוף המלאכותי לא משתווה לשיזוף טבעי.

ושנית, אני לא יודע עד כמה זה בריא. לא שקרני שמש הן בריאות, אבל אם כבר להיצלות - אז תחת השמש המוכרת ולא תחת נורת להט.

אז עלה לי רעיון. לעלות לגג של בניין גבוה, ולהשתזף שם בעירום.

אז היום, עליתי לגג של בניין שחבר גר בו. ביקשתי ממנו את המפתח, ועליתי.. עם מגבת וספר... זה הרגיש קצת מוזר בהתחלה אני מודה.

אבל זה היה כיף והביא לתוצאות טובות ורצויות. עוד כמה פעמים כאלה והישבן שלי יהיה כהה ומבריק.

ואם מעוניינות לראות את התוצאות, דברו איתי :)

מוזמנים להצטרף, כמובן.

הרבה נשים עוברות פה. יש כאן מגוון רחב של בשמים. לחלקם אריזה מרשימה, לחלקם פחות. חלקם מוכָּרים בשם, אולם אני מאלה שלא כל כך. אותי משווקת דיילת מקסימה אך חדשה ולא מנוסה.

כששואלים אותה מה אני משדר היא לרוב אומרת "גם עוצמה וגם חולשה". לחלקן זה מדבר, לחלקן פחות.

מידי פעם הדיילת שלי מנסה ליזום בעצמה מכירה. אפשר להבין. יש מגוון רחב של בשמים, ואם היא לא תשווק אותי, ייתכן ואף אחת לא תקנה אותי.

אז היא ניגשת ללקוחה אחת. "היי, מה שלומך?" הלקוחה מתעלמת.

ניגשת ללקוחה אחרת. "היי, מה שלומך? אשמח להציג בפנייך את הבושם שלי". הלקוחה נענית בחיוב ומבקשת מהדיילת שתספר קצת על הבושם. וכך עושה הדיילת. "אני לא מאמינה לך" הלקוחה אומרת. "נראה לי קשקוש כל הסיפור הזה שלך". "גברתי, את מוזמנת לנסות בעצמך" עונה הדיילת, תמיד בנועם, בחיוך ובנימוס. אך הלקוחה מפסיקה להגיב ונוטשת את השיחה.

הנה עוד לקוחה חדשה נכנסת. הפעם מדובר באישה מצודדת, אלגנטית. "שלום, מעוניינת לנסות את הבושם שלי?" פונה הדיילת ללקוחה. בקושי מספיקה לסיים המשפט והנה הלקוחה מתפרצת לדבריה במילים האלה: "עצרי הכלללל! חמודה, את צריכה ליצור בי עניין, לגרום לי לרצות לענות לך. רוצה עצה ממני?" מטה ראשה קדימה ואומרת בלחישה. "תנסי משפט אחר..."

הדיילת החדשה לוקחת את עצתה של הלקוחה. "הלקוחה מבינה הכי טוב מה לקוחות רוצות. אקשיב לעצתה" אומרת לעצמה.

לקוחה נוספת נכנסת. "ברוכה הבאה לחנות" מברכת אותה הדיילת. "ממבט ראשון את נראית לי אישה מאוד איכותית, ומאוד יפה. תרצי לנסות את הבושם?" אומרת הדיילת. אך האישה מגחכת ועונה "עם משפטים כאלה בחיים לא תצליחי למכור בשמים". 

לאחר ערב ארוך ומתיש, שלא נשא פרי, הדיילת מגיעה לביתה, מתיישבת על הכורסא בסלון וחולצת נעליה באנחת רווחה. שוקעת בתוך הספה ועוצמת עיניה.

"מסקנות אפשריות מהיום:

הלקוח לא תמיד צודק.

לא קל להיות דיילת של בשמים."

-- נשים יקרות. אני מבין שאתן מתמודדות עם הרבה פניות מגברים. ואני מבין שחלק מהפניות האלה נתפסות בעיניכן בצורה שלילית מסיבות כאלה או אחרות, ורבות מכן לא חוסכות בביקורת על כך. אבל תנסו גם להבין את הצד השני. לא קל להיות גבר בעולם כזה, שיש הרבה היצע ואתה כל הזמן נמדד לפי כמה אתה שווה. אתן זוכות להרבה תשומת לב, לטוב ולרע. זה עדיין לא אומר שאתן צריכות לשפוט כל גבר בחומרה כאילו היה אחרון הנבלים. -- 

היא סטודנטית. נתבקשתי לעזור לה. בכל פעם שישבנו יחד התחככנו אחד בשניה ללא הרף. זה היה כמעט צפוי שאגיע לדירתה, ובלתי צפוי שדווקא כך אכיר מישהי.

השעה הייתה קצת מאוחרת, והאמת שחשבתי לבטל. אני מרגיש קצת מבוגר מידי לטייל בלילות, באמצע השבוע בכל אופן, מחוץ לבית. לא שאני לא הרפתקן, טוב אולי לא הכי, אבל זה לא היה רק זה. התחלתי לחשוב שהיא משחקת איתי משחקים. השעה הייתה 10 ורבע בלילה, ואנחנו דיברנו על 9! מאידך, התעודדתי מהמחשבה שהנסיעה הייתה קצרה בשעות האלה, ואם להסתמך על מה שקרה עד לנקודה זו, הסימנים היו מאוד חיוביים מבחינת הציפיות שלי. הם בעיקר אמרו "תבוא, ישתלם לך" עם קריצה, ו"אשרי המאמין". הגענו לדירתה לאחר שאספתי אותה ממקום עבודתה. השותפה לא הייתה בדירה, אך ארנבון מחמד שגודל בדירה לא הפסיק להתקרצץ עליי. "לא כיף שמתקרצצים עלייך, אתה אמור לדעת את זה טוב" כמעט והטחתי בו.

שתיתי תה. התה היה לא לטעמי. מעולם לא חיבבתי יסמין בתור תה. להגנתי, לא נשאלתי איזה תה אני רוצה. הבחורה שתתה קפה. בשלב מסוים התקרבנו זה לזו ובו-זמנית זינקנו אחד על השניה בנשיקה. ידעתי מראש שהיא לא ממש הטעם שלי על אף היותה בחורה מושכת, ועכשיו, בעודני מתנשק איתה, קיבלתי על כך אישור. אך עצם הסיטואציה, ריגשה אותי דיי בכדי שאמשיך, מה גם שידעתי מה הולך לקרות, ובכל זאת באתי. זו הייתה הבטחה, ואני, אני נוהג לקיים הבטחות. היא הציעה שנעבור לחדרה באמתלה של נוחות. איך שנכנסנו הושלכנו על ידה על המיטה. היא שלפה קונדומים מהמגירה. בחורה חכמה, חשבתי. בכל מקרה הבאתי משלי. אבל זה היה בתיק, והתיק היה בסלון. וזה כבר לא היה משנה בשלב הזה.

ידעתי מהם יחסי הכוחות, אבל לא מיהרתי להביא אותם לידי ביטוי, מה גם שסיקרן אותי לראות איך היא תתנהל, ואם הייתי מביא את עצמי לידי ביטוי ייתכן ולא הייתי מקבל הזדמנות לחזות בכך. אולם מהר מאוד הב(ח)נתי שהיא לא מנוסה ולקחתי את "רשות הדיבור".

גופה היה רזה. עבורי הוא היה רזה מידי. אך כמעריץ נלהב של הגוף הנשי, ידעתי להעריך אותו. בשלב מסוים גמרתי אומר שלא נקיים יחסי מין מלאים, עד שלא אהיה בטוח שהיא מרגישה כמוני - קרי, שזה לא קשר שיהפוך לזוגיות. אני לא מהבחורים האלה שמנהלים טבלאות אקסל לכמה בחורות הם הכניסו את הזין. לפיכך, השכבתי אותה על גבה ורכנתי מעליה תוך כדי שאני מענג אותה באמצעות אצבעותיי, מנשק נושך ויונק אותה בכל הגוף. לאחר כמה גמירות שלה, או לפחות כך היה נדמה לי, ליטפתי את שיערה ושוחחנו ארוכות. היא נצמדה אליי והניחה עליי את ראשה. היא הייתה עדינה ומתוקה. ואפילו שלא באתי על סיפוקי המיני, שאבתי סיפוק מלראות אותה שמחה ומחויכת.

כשחושבים על זה, החלומות הכי מתוקים הם בכלל החלומות הכי מרים...

קבענו שאגיע בשש. "קומה 2, הדלת הראשונה בקצה המסדרון" הזכרתי לעצמי תכופות שמא אכנס לדירה הלא נכונה. כל הדלתות נראו דומות. אך רק אחת מהן, הייתה הדלת הנכונה, עבורי. פתחתי את הדלת ללא נקישה, ללא כל התראה מוקדמת, כפי שסיכמנו. בדירה שרר שקט מוחלט. נכנסתי לעומקה. היא אמרה שיש שתי כניסות לחדר השינה שלה, אך שאכנס מן הדלת האחורית. "כיוון שזה יוצר אפקט אחר" לדבריה. היא גם ביקשה שאנעל נעליים עם עקב כדי שתשמע את צעדיי, "ושלא תמהר" הדגישה. על ידית הדלת האחורית היה תלוי מכנסון, על מנת שלא אתבלבל. פתחתי את הדלת, שחרקה במעט. התמהמהתי לרגע. יכולתי לשמוע את ליבי הולם בתוכי בחוזקה. למרות שהיו לי לא מעט חוויות מיניות בחיים עד לנקודה זו, לרובן הייתה את אותה הדינאמיקה, והסיטואציה החדשה הייתה עבורי בלתי נתפסת. נכנסתי פנימה. היא עמדה על המזרון, על ארבע, עירומה לחלוטין, שרק חוטיני לגופה. עיניה היו מכוסות, וראשה טחוב בין ידיה כשמצחה מונח על גבי המזרון. ישבנה היה מוטה כלפי מעלה והחוצה. מצד ימין הייתה השידה ועליה היה מונח, כצפוי, נר דולק. התבוננתי בלהבתו שריקדה וריצדה בחשכת החדר והטילה צללים על גבי הקיר. ידעתי מה עליי לעשות. לקחתי את הנר והחזקתי אותו מעל לגבה הקמור. עורה השזוף הבריק לאורו של הנר. טיפות השעווה הלוהטות צנחו במהירות על גבה, ועם כל פגיעה של אחת מהן הייתה מתפתלת ומתעוותת. הדקות חלפו להן במהרה. הנחתי את הנר בחזרה על גבי השידה. הסתכלתי על שיערה החום והשופע, שהסתיר פנים שמעולם לא ראיתי. הייתי זר עבורה, אך זה בדיוק מה שהיא רצתה. "יש לי מרית, שבאמצעותה ארצה שתפליק על ישבני. תמצא אותה מונחת במגירה השמאלית" הסבירה לי מבעוד מועד, בטון המלא חשיבות שכבר למדתי להכיר. פתחתי את המגירה, ואכן הפריט היה מונח שם. הוצאתי אותו בהססנות. מעולם לא אהבתי במיוחד את האקט של ההפלקה, לא משנה אם מדובר בישבן או לא. אך היה עליי לעמוד בהתחייבויותיי. אמרתי לה קודם לכן כשדיברנו, שלא אהיה מוכן להפליק בחוזקה, ושבמידה וזה לא מתאים לה שתחפש מישהו אחר. היא לא הגיבה. "טוב, כנראה שזה דיל ברייקר" חשבתי לעצמי באותה העת. התלבטתי אם להתקפל. "היא לא מוותרת, היא תבטל הכול" נאנחתי לעצמי. "נו טוב, נעשה זאת בדרך שלך" רשמתי ובאתי לשלוח, אך שלפתע קיבלתי ממנה הודעה: "בסדר, שלא יהיה חזק, אבל גם לא חלש מידי" אמרה והוסיפה סמיילי עצוב. מחקתי את ההודעה מהר לפני שבטעות תישלח.
לקחתי את המרית והתחלתי להפליק על ישבנה. היא נמתחה והתחילה לגנוח. ישבנה היה דיי "מרופד" ויצר בי הרושם שאם אשתמש קצת ביותר כוח, לא תרגיש בהבדל, ומכיוון שראיתי שהדבר גורם לה הנאה רבה, החלטתי להגביר מעט את העוצמה. עם זאת ידעתי שבמצבים כאלה קל נורא להיסחף, וכאשר מדובר בכאב של אדם אחר, סף הרגישות נמוך יותר. לאחר שנראה לי שהדבר הגיע לידי מיצוי, הנחתי את המרית בחזרה במגירה. ליטפתי ישבנה בעדינות, בהתנצלות משהו. לפתע התחלתי להרגיש מודע להכול, מודע לסיטואציה, ובמיוחד לעובדה שאשה עם גוף מהמם שוכבת ערומה, וישבנה לנגדי, נתונה למרותי. בלעתי את הרוק בכבדות והתחלתי להרגיש חום עובר בכל גופי, דופק ליבי גובר, ואיברי גופי נמתחים. לקחתי נשימה עמוקה "לצנן" את עצמי במעט. הורדתי את החוטיני שלה באיטיות. הוא היה מעט לח. הרחתי אותו. "ניחוח מלא משמעויות" עלה ממנו. לאחר מכן הנחתיו על גבי כסא שהיה לצד השידה. נשפתי בעדינות על עור ישבנה, ועל חריצה הסגור. פתאום עלה לי רעיון. העפתי מבט על הכרית שלה. "נהדר! נוצות אווז" חייכתי. שלפתי נוצה מן הכרית. והתחלתי ללטף עם צידה הפלומתי על חריצה ישבנה עד לנרתיק שלה מטה ומעלה. הנרתיק שלה היה בשרני, עסיסי. הרחבתי את הפיסוק שלה על מנת שפי הטבעת שלה יתגלה. לקחתי שתי אצבעות ופיסקתי את חריץ ישבנה עוד יותר כי רציתי שתרגיש חשופה. שתרגיש שרואים לה הכול. כל נקבובית, כל קפל. הוא היה חלק ונקי. החלקתי את הנוצה גם שם. עורה הצטמרר. ניגשתי לשידה ופתחתי את כל המגירות אבל לא מצאי חומר סיכוך. ניגשתי במהירות לחדר האמבטיה וחיפשתי גם שם. הדבר היחיד שמצאתי הוא שמן עיסוי. "נסתפק בזה" אמרתי בליבי. שטפתי בזריזות את ידיי וחזרתי למיטה. באתי לשפוך חומר על פי טבעתה אבל אז עצרתי לרגע. רציתי להרגיש אותה, ולא איזה חומר סיכוך שיחצוץ בנינו. הנחתי את הבקבוקון בצד. לקחתי את אצבעי והנחתי על פי הטבעת שלה. עיסיתי אותו בזהירות. הוא היה לח. טפחתי עליו בזהירות. הוא נעשה מתוח. היא לא זזה, ונראה שנשמתה נעתקה כיוון שהייתה מרוכזת בהנאתה או שמא פחדה שאם תזוז אפסיק את מה שעשיתי. בעדינות, התחלתי להחדיר מעט את קצה אצבעי, פנימה והחוצה, ולאט לאט הכנסתי יותר מן האצבע שלי לתוכה. היא טלטלה את ישבנה מצד לצד, מכשכשת את אצבעי, כנראה כדי להגביר את התחושה. חשתי סיפוק. תנועות האצבע פנימה והחוצה החלו להיות יותר ברורות ויותר זורמות. כאילו שהאצבע שלי הייתה איבר מין זכרי. בידה השמאלית היא משכה את פלח ישבנה השמאלי על מנת לפעור את החריץ. רכנתי מעליה ובידי הימנית, הפנויה, התחלתי ללטף את נרתיקה בתחושה גדולה של אהבה וקירבה. מרחתי את "מיציה" על כף ידי. זו הייתה תחושה נעימה. היא התחככה בידי בהדדיות, עד שבשלב מסוים לא הייתי בטוח אם היא חוככת את נרתיקה על היד שלי או להיפך. רציתי להגביר את הנאתה אז התחלתי לעסות בעדינות את דגדגנה. במקביל המשכתי להכניס ולהוציא את אצבעי לתוך ישבנה. למשך עשרים דקות היינו שנינו בטראנס בלתי פוסק של גוף ונפש, שבויים בכאן ועכשיו, תוצאה של התמדה וערפול חושים. גופה כולו היה במחול של תנועה, עד לנקודה שבה החלה להגיע לאורגזמה. ואז... אז אורו של הנר כבה. שקט.