היא עובדת כיועצת נישואין לציבור החרדי באלעד. באה מהשומרון שלש פעמים בשבוע.
בבוקר שלחה לי תמונה עם שתי זוגות תחתונים ושאלה, איזה ללבוש.
אחד היה שחור של סלוגי
השני לבן של סבתות.
כתבתי לה: תראי לי מה עוד יש במגירה?
היא סרבה.
לא עניתי לה יותר.
היא נסתה כמה פעמים במשך השעה הבאה. הראיתי שראיתי את ההודעה, אבל לא הגבתי.
ב10:30 היא כתבה: היו אצלי זוג הבוקר, לא הייתי מרוכזת בגללך. בבקשה אל תתעלם ממני. תענה.
עוד רבע שעה יבוא הזוג הבא, אני חייבת להיות מרוכזת, אל תהיה רשע.
שלחי לי תמונה של התחתונים שבחרת בסוף. עניתי.
יש, תודה מיד שולחת. היא ענתה.
רגע! כתבתי.
אני רוצה תמונה של התחתונים בתוך התיק שלך..
לאא, למה? אתה יודע שאני שונאת להיות בלי.
לא הגבתי.
היא המשיכה לכתוב.
לא הגבתי.
אחרי עשר דקות הגיעה תמונה של תחתון סלוגי שחור מונח בתיק.
הצלחה בייעוץ, כתבתי, וצירפתי לב אדום אוהב
