לפני 7 שנים. 29 ביולי 2017 בשעה 23:37
כל שבת זה קורה.
בשעת קריאת ההפטרה אני יוצא למרפסת בית הכנסת. ההפוגה שלי בתפילה.
כל שבת באותה שעה בדיוק היא צועדת מעדנות לבית הכנסת.
הדורה על עקבים, בעלה מחשובי המתפללים, סוג של גביר מקומי.
כל שבת אני מחכה לה במרפסת, היא עוברת, מתקרבת, אומרת שבת שלום ומייד משפילה את המבט.
כל שבת אני עונה לה, שבת שלום, וכשהיא מרימה את מבטה אני אומר: תודה.
השבת הגזמתי, במקום רק תודה, אמרתי: את עושה לי את השבת, תודה. ליבי רעד לרגע, רק עד לרגע שהיא עצרה ואמרה: שווה להתאמץ בשבילך.
#זר לא יבין זאת
